"אנחנו נשים מכות, בועטות ומורטות/ שערות (לפעמים גם לעצמנו,/ אבל רק לעתים רחוקות, שלא יאמרו עלינו – אתן משוגעות"). כך נפתח ספר שירים שנכתב בסערת תסכול עצוב-משעשע מהעידן הפמיניסטי, שקורבנותיו הם הגבר והאשה כאחד.