כולנו מכירים את יומנה של אנה פרנק, אחד הספרים שהיו לסמל לתקופת השואה ולמאבק היהודים לשרוד בה. כידוע לכל, אנה פרנק לא שרדה, ומתה מרעב וממחלה במחנה הריכוז ברגן-בלזן בשנת 1945, קרוב לסופה של מלחמת העולם השניה. עם זאת, לא רבים יודעים כי חברתה הטובה של אנה פרנק, חנה גוסלר, שרדה את תלאות המלחמה והשואה והצליחה לספר את סיפורה של אנה פרנק ? ושלח עצמה. חנה, שהיתה חברתה הטובה של אנה פרנק לאורך כל ילדותן המשותפת באמסטרדם, גרה בשכנות לאנה עד לאותו יום שבו נעלמה משפחת פרנק כאילו בלעה אותה האדמה ועברה לגור במחבוא. אליסון לסלי גולד, מחברת הספר אני זוכרת את אנה פרנק, מביאה לנו את זכרונותיה של חנה גוסלר, את קורות חברותה הקרובה עם אנה ומספרת על תלאותיה של חנה עצמה בזמן המלחמה. חנה מספרת לנו על אנה פרנק המצחיקה, החכמה והצעירה, שבילתה במסיבות פיג`מה עם חברותיה, התעניינה בבנים, ורצתה להיות מפורסמת ? נערה ככל הנערות. סיפורה הנוגע ללב של חנה גוסלר הוא השלמה של יומנה של אנה פרנק ומתאר גם את פגישתן הטרגית של חנה ואנה במחנה הריכוז בלגן-בלזן זמן קצר לפני מותה של אנה. המחברת מפיחה רוח חיים בזכרונותיה של חנה על שתי נערות מתבגרות אשר על אף מצבן המייאש, לא איבדו תקווה. כמו כן כלולות בספר הערת המחברת, הקדמה מאת חנה וגסלר ותמונות מילדותן המשותפת של חנה ואנה פרנק.