“אז כמיטב המסורת אחרי עשור מהביקורת הקודמת שהייתה מאוד קצרה, כנראה מההלם בשנים הראשונות אחרי צבא - ולרגל גיוסו של קרוב משפחה...
קראתי שוב את הספר שהיה התנ"ך שלי להתנהלות בצבא, שנזקקתי לו בעיקר בגלל שרוב המפקדים שלי היו עילאיים ומתנשאים וגם הנורמליים לא היו הרבה בבסיס איתנו החפשי"ם.

חוץ מהמפקדים הישירים שלי בבסיס החדש, שבקושי העבירו אותי אליו - הצבא כלפיי בעיקרון היה בליל של דמעות, חר"פ, מריבות על שוקו בשקית, שניצלונים קפואים (האימה!) שירות פתוח בבסיס סגור או סגור בבסיס פתוח, (הצבא לא סגור על זה עד היום מדוע ניתנו לנו תת תנאים), עקירות עקב היעדר תזונה נורמלית בבסיס, מריבות עם הרס"רית, מריבות עם השותפות לחדר שלא הבינו למה אנחנו צריכות לנשום או ללכת לשירותים, ולמה שהארון השלושת-רבעי-ריק שהן הכריחו בנים שריריים לסחוב לחדר של כולנו ישמש גם אותנו, ולא רק את החתיכות.

כשאני אומרת אותנו - הכוונה לחברה אחת טובה ששתינו היינו קטנות בגודל והתגייסנו מאוחר. אז לא התחבאנו מהחתיכות ומהבנים השריריים. אז החברה הזו מהחדר שם המשיכה איתי לאזרחות, בשבילי זה הרבה. וגם אם מה שקישר בינינו זה בעיקר מלאווח פיצה ופחד מהרס"רית - עובדה שזה מחזיק חברות הרבה יותר מללכת להופעות יחד ואפילו להכיר את המשפחות או לנסוע לפסטיבל שקר כלשהו במדבר.

לידיעת המתגייסים החדשים:
אם את יכולה לספר למישהי שפגשת אתמול על עקירה ועל הג' שקיבלת והיא תפרגן, ותחפור לך על הג' שהיא קיבלה... וכשתספרי על מפקד שחש את עצמו - היא תצעק עליו בשבילך, ואת תצעקי בשבילה על החתיכה הפקאצה שמורידה לה את הביטחון, ובכלל - אתן סתם יכולות לדבר על מה שאתן אוהבות בלי מרדף משטרתי ברקע או מסע קניות - זו חברות אמת.

אל תאמינו לשקרים שמוכרים לכם כל יחידות ההסברה.
חוץ מהטכנולוגיה והמושגים שהתחדשו מאז יציאת הספר לאור (שנת 2000) אין הרבה חדש. אין הרבה חדש במערכת שבה אם אתם ג'ובניקים אתם בעיקר תספגו את מה שהולך מעליכם בדרגים הבכירים, ויאשימו אתכם.
ואם אתם לא ג'ובניקים - תנסו כן להיות ג'ובניקים, בדרכים חוקיות כמובן.

הקלישאה הכי נכונה שמועברת בספר בדרכים משעשעות שונות ומשונות היא שהצבא זה בעיקר האנשים שמשרתים איתך, יש הרבה שמות מפוצצים אבל הרוב בג'ובניקים זה פשוט כל מיני סוגים של פקידה, אז חשוב שתדאגו לתנאים של עצמכם, אל תהססו להציף בעיות בפני המפקדים ואל תחששו שיירד לכם פרופיל. זו הבעיה הכי קטנה אם אין לכם פרופיל גבוה בצה"ל, תאמינו לי.

תאכלו טוב! תישנו טוב! תחפפו רק במה שהוא האחריות של אחרים ולא באחריות הבסיסית שלכם כלפי עצמכם להישאר בריאים. דוגמא - אם אחד המפקדים שמעלייך רב איתך על קומקומים - זו לא האחריות שלך לחנך אותו לשיתוף, גם אם את מש"קית חינוך (ואת לא!...) פשוט תשלחי את החברה הטובה שמצאת לצעוק עליו. הוא כבר לא יעשה את זה יותר, תאמיני לי.”

“ספר מאוד מאוד מומלץ, פשוט מצחיק בטירוף גם למי שכבר סיים את הצבא, ספר שגורם לי לחשוב שלא משנה על איזה נושא כותבים - חשוב איך כותבים אותו...”

“אין הרבה ספרים שנכתבו על הצבא, לא באופן "מחתרתי" כזה שמלא בציניות והומור מעולה.
הספר כתוב בצורה שנונה שפשוט אי אפשר להפסיק לקרוא!
מומלץ מאוד למתגייסות וגם למי שכבר התגייסה או השתחררה :-)
כבר קראתי אותו לפחות 4 פעמים- לפני הגיוס שלי, בשירות שלי, מייד אחרי השחרור שלי ושנים אחרי השחרור שלי מצה"ל.
בכל פעם נהניתי מחדש מהספר, ובכל פעם ההנאה הייתה שונה כי נקודת הראות השתנתה מעט גם כן.
תם עידן החיים בירוק אצלי :) ספר חובה.”