"לראות את נאפולי למות" (או במקרה זה לראות את איטליה ולמות). איני יודע מי אבי הפסוק - אבל, אם הביטוי "למות" חופף במשמעותו את הסלנג הישראלי "אני מת עליה", אז ההגדרה מדויקת : "אני מת על איטליה". מהרי האלפים ושפלת הפו שבצפון, ועד קלבריה וסיציליה בדרום. מרוונה ורימיני וברינדיזי, שעל חוף הים האדריאטי שבמזרח, ועד לריביירה האיטלקית וליברנו ונאפולי שבחוף המערבי. כל עיר, כל הר וכל עמק רווי היסטוריה ונופים בכמות שאין בשום ארץ אחרת. אסור להחמיץ את הגונדולות הרומנטיות, מוזיאון הזכוכית, הבאזיליקה וכיכר סן מרקו בוונציה. אסור לוותר על מילנו, בירת האופנה של אירופה ועל בית האופרה המפורסם שלה. - חובה לבקר בפירנצה השופעת אומנות ובמגדל פיזה הנוטה לצידו וכמובן פנינת הכתר - רומא... של הקולוסיאום ושער טיטוס עם המנורה הישראלית שעליו, של הציירים רפאל ולאונרדו דה וינצ'י ומיכאל אנג'לו, של מדינת הוואתיקן ושל שפע המימצאים הארכיאולוגיים והאטרוסקיים שקדמו לתרבות היוונית והרומית, שלא לדבר על הקטקומבות התת - קרקעיות של רומא. ומרומא דרומה - לנאפולי (לראות ולמות), ולאי קפרי, שאין דומה לו במערה הכחולה שלמרגלותיו, ובגני אוגוסטוס שעל מדרונותיו. ומשם בקפיצה אל חורבות פומפיי, שנחרבה ברעש האדמה בשנת 63 לספירה, ונקברה תחת אפר התפרצות הגעש של הר הווזוביוס בשנת 73 לספירה, ונחשפה מחדש רק בתחילת המאה העשרים. ומשם לסלדנו ולמיפרץ מסינה המפריד בין המגף האיטלקי לבין סיציליה. קשה למנות, ברשימה קצרה, את כל המקומות והאתרים הנפלאים שבארץ זו : טירות הרנסנס שבהרים, השלווה של איזור טוסקנה, הרומנטיקה של ורונה ופרוג'ה, הפראות של האי סרדיניה והכנסת האורחים, "הערבית" כמעט, של קלבריה וסיציליה. איטליה ידועה בספאגטי שלה, בפיצה, באספרסו וביינות. המאהב האיטלקי הפך לשם דבר בעולם - ומצד שני המאפיה והקוזה - נוסטרה, נולדו באיטליה. אבל כל אלה בטלים בשישים אל מול פסיפס התרבויות, הזמר ואהבת החיים של האיטלקים. לא לחינם מהווה איטליה מזה מאות שנים אתר תיירותי מספר אחד בעולם. ייחודו ויתרונו של מדריך מפורט זה (מבית היוצר של ,(AA שהוא המדריך האידיאלי גם לתיירי ילקוט - גב הצעירים וגם למשפחות בחופשה, ומאפשר להם לבחור מסלולי תיור לפי הנושא המעניין אותם ולפי משך הזמן העומד לרשותם.