"לשון חדה," אמר פעם וושינגטון אירווינג, "היא המכשיר היחיד ההולך ומתחדד ככל שמשתמשים בו יותר." הוא התכוון כנראה לטומי לפיד. שבוע אחר שבוע מחדד לפיד את לשונו ואת דעותיו המקוריות תמיד, בתכנית הרדיו השבועית שלו (בכל יום שישי, רשת ב'). לפעמים הוא שנון ולפעמים אכזרי, לפעמים מצחיק עד דמעות ולפעמים דומע מבעד לצחוק, לפעמים הוא שונא ולפעמים (בעיקר כשמדובר באוכל) הוא מלא אהבה. רבבות מאזיניו הפכו כבר מזמן למועדון חברים שבו נהנים כולם להיכשל בניסיון לנחש על מי, או על מה, יסתער לפיד הפעם. לפיד מדבר על פוליטיקה ושירה, על נשים ויין, על ספורט ואמנות, על איכות הסביבה וכמות הסביבה. בימים אלה של "פוליטיקלי קורקט", לפיד הוא קול ייחודי שלא עושה חשבון, אבל תמיד עושה חשבון נפש. קובץ שיחות הרדיו הראשון של לפיד, "השבוע שלי", הפך לרב מכר מיד עם הוצאתו. הקובץ השני, המובא כאן, מורכב אף הוא מקטעים קצרים ומושחזים. כששיחותיו עוברות מן המיקרופון אל הנייר מתגלה הזן הנדיר ביותר של הכתיבה: אקטואליה העומדת במבחן הזמן. יוסף (טומי) לפיד, יליד יוגוסלביה, 1931, הוא מבכירי הפובליציסטים בישראל. לבד מתכנית הרדיו הוא כותב את טור המערכת היומי של "מעריב", והוא חבר קבוע בצוות של תכנית הטלוויזיה "פופוליטיקה". הוא נשוי לסופרת שולמית לפיד ואב ליאיר ומירב.