שולמית וולקוב:
'מסותיו של יצחק שורש על מטרותיה וטבעה של 'חכמת ישראל' כונסו עתה בספר אחד.
זוהי חגיגה אמיתית לכל מי שכבר למד להוקירן בעבר, שכן הן מרתקות ומאירות עיניים היום כפי שהיו אז, וכינוסן רק מבליט את חשיבותן... שורש כותב מתוך רגישות ואהדה גם כשהוא ביקורתי... נראה שהיה זה השילוב בין מקוריות, למדנות ומסירות לעניין, אשר משך אותו לכתוב כך על יוסט, על גרץ, וביוחד על ליאופולד צונץ.
שילוב נדיר זה הוא אשר ימשוך קוראים רבים לספר שלפנינו'.
קריסטופר קלארק:
'ה-WISSENSCHAFT (המחקר המדעי) שיקף את כל הדילמות שניצבו בפני יהודי גרמניה בתקופת האמנציפציה, וספרו של שורש מצטיין, בין השאר, בשחזור רגיש של המתחים ששררו בקרב העוסקים במחקר יהודי בגרמניה של המאה ה-19... זהו מחקר מלומד, רב תובנות ומהנה אודות המפגש הסוער עם ההיסטוריה אשר ליווה את מעברם של היהודים אל המודרניות.'
מוקי צור:
'חיבור זה כולל מחקרים העוסקים בשלבים הראשונים של 'חכמת ישראל' בגרמניה במאה ה-19, אך זהו ספר אקטואלי מאוד. למרות דרכו המלומדת והאחראית, הספר אוחז שור בקרניו והוא מתמודד על נפש החוקר כאדם יהודי.
אין כאן שחזור לאחר המוות: הוא מנסח את ירושתה החיה של הדעת היהודית, התןבעת מעצמה למסור את עצמה ולהיות סמכות מבקרת ושופטת.