מה אמר הנשיא סאדאת לשגריר ישראל אחר הפצצת הכור הגרעיני העיראקי? מה התרחש על "במת הרצח" של הנשיא סאדאת וכיצד נחלץ השגריר שישב לא הרחק מהנשיא? לו רצה יכול היה הנשיא מובארכ לבטל את הסכם השלום מיד אחר רצח סאדאת והעולם הערבי כולו היה מוחא כף. מדוע לא עשה זאת? ועוד כמה זמן יחזיק מעמד השלום הנפרד עם מצרים? על יום כיפור ועד "סדר" פסח בקהיר, על החינוך לשלום והחינוך לשנאה, על חרם עורכי הדין, על תערוכת ציורים ישראלית-מצרית ראשונה במצרים. על "פרעה של משה", על הדם מימי קדם, ועל שייריה של קהילה בעלת עבר מפואר המגיעה עתה לסוף דרכה. על מפגש בין שגריר ישראל לבין פונדמנטליסט מצרי ועל "אחוות פלאחים" בין חקלאים מצרים וישראלים. על כל אלה ועוד בספר זה. לפנינו עדות ממקור ראשון של שגרירה השני של ישראל במצרים, שעשה בה שבע שנים במאמץ לשמור על מערכת האינטרסים האסטרטגיים המשותפים לישראל ולמצרים, להתגבר על משברים שהתרחשו ביניהן ולקיים מערכת קשרים ודו-שיח מתמשכים עם בני העם המצרי לרבדיו השונים - החל בנשיאי מצרים ובשריה הבכירים ועד לפשוטי עם עירוניים ופלאחים. האירועים הדרמטיים, החוויות האישיות והשיחות המדיניות מתוארים כאן על ידי השגריר משה ששון מנקודת מבטו האישית, ברגישות ובראייה חדה, בעיקר מן הזווית האנושית המקופלת בדו-שיח הישראלי מצרי בתחילתו של עידן השלום. מעל ומעבר לארועים המדיניים ותוך ניתוח ריאליסטי ומפוכח של המציאות הסבוכה והרגישה, זהו ספר שיש בו מסר של תקווה ליחסי שכנות יום-יומיים נורמליים יותר עם מצרים וליחסי שלום-אמת עם מדינות ועמי ערב האחרים באזורנו.

שם הספר
ללא שולחן עגול - המשאים והמתנים לשלום עדות ולקחים 1919 - 1979
ללא שולחן עגול : המשאים והמתנים לשלום, עדות ולקחים(-1919)1979
ללא שולחן עגול : המשאים והמתנים לשלום, עדות ולקחים (1979-1919)