לייב גולדברג (1860- 1935), נדבן יהודי מרוסיה שפעל רבות למען התנועה הציונית.נולד בעיר שאקי. עסק בווילנה במסחר ובפעילות ציונית, והיה ציר וילנה למן הקונגרס הציוני הראשון. היה חבר באגודת חובבי ציון ומורשה הוועד האודיסאי. שימש כחבר מרכז ציוני רוסיה ונאסר בגין פעילות זו. חלק נכבד מהונו הקדיש למעשה הציוני. היה התורם הראשון ליישום רעיון הקרן קיימת לישראל ואף נידב לקרן את הקרקע הראשונה - 200 דונם באזור חדרה. היה ממייסדי החברות הכשרת היישוב ואחיאסף. נרתם לפעילות חרושת בארץ ישראל על ידי ליאון שטיין והיה ממייסדי חברת כרמל מזרחי. היה הבעלים של פרדס גולדברג, המתקדם לתקופתו, ששכן על כ-40% משטחי רמת גן של היום. פרדס גולדברג שניטע בסמוך לגבעת נפוליון, באמצע הדרך בין יפו לפתח תקווה היה תחנה חשובה בחיי חלוצי העלייה השנייה. הפרדס ניטש זמנית בתקופת המאורעות.בשנת 1910 רכש גולדברג כמחצית משטח המושבה הרטוב שהייתה במצוקה. הוא הקים בחוות גולדברג שבהרטוב את משק הבקר המודרני הראשון בארץ ומימן נטיעת אלפי עצי יער סביב המושבה. רכש גם את אחוזת הלורד גריי היל ואף שילם את הסכום העיקרי (7,500 לא"י) לרכישת הקרקע שעליה נבנתה האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים והעביר את האדמות לרשות קק"ל. כמו כן הקים את קרן יצחק ורחל גולדברג לתמיכה בתרבות העברית. הקרן מסייעת לרכישת ספרים לספריות בי"ס, מעניקה פרסים ספרותיים ומלגות לתלמידי הטכניון ולתלמידי מכללת לוינסקי וגמנסיה הרצליה. חותמו הוטבע גם בתחום העיתונות הציונית בארץ ובעולם.
הוא ערך והוציא לאור את בטאון ההסתדרות הציונית 'העולם' והיה ממוציאי העיתון העברי 'העם'. גולדברג היה ממייסדי השבועון 'הדור' והיומון 'היום' וממקימי חברת אחיאסף שהוציאה את ירחון 'השילוח'. ב- 1919, לאחר עלותו ארצה יסד את עיתון 'הארץ' בגלגולו הראשון. גולדברג שכל את בנו בנימין אשר נפל בהגנה על ביה"ח ספירט במאורעות תרפ"ט. לזכרו הוקמה, על אדמותיו של גולדברג, שכונת 'תל בנימין' ברמת גן. יצחק גולדברג נפטר בשווייץ ב-1935 ט"ו באלול תרצ"ה, ונקבר בישראל בכ"ח באלול.
השאיר אחריו עיזבון של 75,000 לא"י לתנועה הציונית. בול קק"ל הוצא לזכרו בשנה שלאחר מותו.
חתנו הוא שמואל טולקובסקי - מראשי הפרדסנים בישראל ועסקן ציוני נודע, ונכדו הוא דן טולקובסקי שהיה מפקד חיל האוויר.