משה שרת *שר החוץ הראשון של מדינת ישראל (1948 - 1956) וראש ממשלתה השני (1954 - 1955), התגייס לצבא העותמאני באביב 1916, בהיותו בן עשרים ושתיים. הוא נשלח לבית - ספר לקצינים ליד קושטא - קונסטנטינופול, ושירת בצבא זה עד התמוטטותו בשלהי 1918ץ *למעלה מ - 120 מכתבים, שכתב משה שרת באותה תקופה, אשר בה הגיע שלטון העותמאנים על ארץ - ישראל לקיצו, השתמרו והם מובאים בספר זה. *המכתבים, המשקפים את ההווי החיילי והצבאי במסגרת העותמאנית, מעלים תרומה ייחודית להכרת עולמם הפנימי של הכותב ובני משפחתו ושל כמה מחבריו, בוגרי גימנסיה "הרצליה" והסמינרים למורים בירושלים, שהתגייסו כמוהו. הם שופכים אור על תקופה קשה ורבת תהפוכות בתולדות היישוב, רצופה התעמרויות מידי השלטון העותמאני, סכנות גירוש וחורבן ואפשרות של חלוקת ארץ - ישראל לשניים - בין הבריטים בדרום והעותמאנים בצפון - כמצב של קבע. *המכתבים מלווים בתצלומים רבים, חלקם מההווי הצבאי, ובהערות מפורטות המעשירות את אוצר הדעת על תקופה נשכחת בחיי היישוב. *להתעמתן או לא להתעמתן? לדבוק בנתינות הזרה ולעזוב את הארץ, או להישאר בה ויהי מה? להתגייס או לא להתגייס לצבא המדינה השלטת? לערוק או לא לערוק מצבא כושל ומתנכר זה? שאלות אלה, שהעסיקו את משה שרת וחבריו, חוזרות ומתהדהדות במכתבי "נתראה ואולי לא". העמותה למורשת משה שרת