ספר העוסק בביקורת המקרא וכן מסכם מאמרים קודמים של מבקרי המקרא (כגון שפינוזה). הסופר רואה בתנ"ך אוסף מגילות שחוברו בידי בני אדם ואף מנסה להוכיח זאת על ידי הצגת סתירות פנימיות בתנ"ך, שינויי גרסאות, כגון נוסחים שונים של עשרת הדיברות, הצגת סיפורים ומוטיבים מקבילים מתוך המיתולוגיות של עמים קרובים בתקופת כתיבת התנ"ך ועוד. על פי הספר, מחברי התנ"ך שגו לעתים, הם היו רחוקים משלמות מוסרית, ודעתם הייתה מוגבלת משלנו - שכן העולם התפתח וכן דעתם של בני האדם. ספר זה מנסה להתייחס לתנ"ך כמו אל כל ספר, חשוב ככל שיהיה, המצוי בידינו. התנ"ך הוא ספר השייך לנו, ולא אנו לו, ספר שיש לבחון אותו מתוכו. הספר "התנ"ך כפשוטו" מומלץ במיוחד לאלה שמרוב קדושה דתית או לאומית שעוטפים בה את התנ"ך לא מבינים את הכתוב בו.