"שמות והכרח" הוא אחד הטקסטים הקלאסיים בפילוסופיה של הלשון בת זמננו. ראשיתו בסדרת הרצאות שנשא סול (שאול), א. קריפקי ב-1970, לה הוסיף הקדמה ב-1980. נקודת המוצא שלו היא תמונה חדשה על משמעותם של שמות פרטיים ועל טבעם של עולמות אפשריים; תמונה, שיש לה זיקה לסוגיות שונות בפילוסופיה של המדע והמתמטיקה. סול (שאול) א. קריפקי (נ' 1940) מאוניברסיטת פרינסטון, נודע בחידושיו המהפכניים בתחום הלוגיקה המודאלית והפילוסופיה של הלשון. "שמות והכרח" שלו מצליח לדון בשאלות קשות אלו בסגנון קולח ומדובר, הרצוף דוגמאות קומיות.