חגיגת קיץ, יצירתו השירית האחרונה של אלתרמן, מוכרת לציבור פחות מיצירותיו האחרות. מבקריו המחמירים של אלתרמן ראו בספר זה ביטוי מובהק לירידתו ולתשישותו של משורר גדול שלא מצא את מקומו בעולם שירי שנשמעו בו קולות צעירים וחדשים. פרופסור רות קרטון-בלום, טוענת בספר זה, שחגיגת קיץ היא אחת מיצירותיו החשובות והמורכבות ביותר של אלתרמן, ודווקא משום שהיא שימשה לו כזירת קרב בעימות הבין-דורי, הקרב הזה, כהשתקפותו בספר, ותחבולות המלחמה החדשות – שאותן אימץ אלתרמן, בדרך של בגידה יוצרת, מן הקורפוס המוליירי ודרכו מן המודוס הקרנבלי – מאירים את הדילמות האסתטיות, ההגותיות והמוסריות של המשורר ובני דורו, בדרך מרתקת.
כיום ניתן להעריך מחדש את השגו השירי העצום של אלתרמן לאור הקשרים ספרותיים עכשוויים. המבנה הטיוטאי – מקוטע והעמדה החתרנית, העדכניים כל כך, מפלסים דרך לדו-שיח מחודש עם האיכויות האלתרמניות. נימת הספק והקטרוג העצמי מאפשרים לקורא בן-זמננו להכבש לקסם המאגי של שירה זו.
חגיגת קיץ , כפי שמראה פרופ' רות קטון-בלום, הוא המסמך האישי ביותר שיצא מתחת ידיו של המשורר. זוהי קומדיה אנושית, קלילה וקרנבלית, שהאימה אורבת בשוליה – אימה קיומית, שניתן לזהות בה את "קול אדם בשיר".
נספח מיוחד בספר מוקדש לתיקוני הגהה מרתקים לספר חגיגת קיץ בכתב ידו של נתן אלתרמן, אלה הם תיקוני ההגהה היחידים שנשתמרו מכל ספריו של המשורר.
רות קרטון-בלום היא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה הקודם על יצירת אלתרמן בין הנשגב לאירוני (הוצאת הקיבוץ המאוחד) הופיע ב-1983. מספריה : במרחק הנעלם (על שירת יוכבד בת-מרים, מסדה, 1977), שירה בראי עצמה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983), יד כותבת יד (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991).