בארבעה וחצי החודשים שחלפו מאז התחלנו בהקרנת ”עמוד האש” הוקדשו לסידרה מיליוני מלים: בשיחות פרטיות ובשיחות רדיו; בשיעורים ובהוצאות; במכתבים למערכות ובמאמרים מלומדים. הכל עסקו בציונות כפי שהיא משתקפת בסידרה או כפי שאינה משתקפת. רק עתונאי אחד מצא זוית שונה, מקורית, לעסוק בנושא: דן עומר ב”העולם הזה". הוא לא תיאר את ההיסטוריה לאור "עמור האש"; הוא תיאר את תולדות ”עמוד האש" בחיפושו אחרי ההיסטוריה. בסידרת כתבות מרתקות, המקובצות בספר זה, הוא תיאר וגילה וחשף את אופן עשייתו של כל פרק בסידרה: החיפוש אחרי סרטי תעודה נדירים. אחרי ערים ששרדו ממאורעות טראגיים. אחרי הוכחות להנחות מושרשות ואחרי הגיבורים שעשו לנו היסטוריה.
ובעוד אנו מתווכחים ורועשים בחדר ההפקה. ישב בחדר הסמוך ואני חושש וחושר כי בטווח שמיעה - רן עומר. פנקסו היה פתוח והוא רשם - בעט של עתונאי חד־עין שהוא גם סופר מחונן - את המהלכים והמתחים וההתפתחויות שהלכו - לפני "עמוד האש".
(יוסף לפיד מנכ"ל רשות השידור)
"היה לי יתרון אחד על כל הצופים האחרים. לפני כל פרק קראתי את כתב־ידו של דן עומר, שהביא השלמות ותוספות לאותו פרק. שאר קוראי "העולם הזה" יכלו לקרוא את הדברים רק אחרי שראו את הפרק הנדון. גם אז זה הוסיף להם הרבה לדברים שראו. הרחיב את היריעה והעמיק את ההבנה.
אני סבור כי סידרת כתבות זו היתה החשובה ביותר שפורסמה על־ידי העולם הזה" בשנה זו, כשם שאני סבור כי הסידרה עצמה היתה החומר החשוב ביותר שהוקרן אי־פעם על־ידי הטלוויזיה הישראלית.
המצעד ההיסטורי שלנו נמשך. עמוד האש צריך להוסיף וללכת לפנינו.
תודות לסידרה זו ניתן לנו להיות קצת יורתרכיחכמים. חכמים בשכל וחכמים בלב. בהמשך הדרך. הלוואי שנממש אפשרות זו."
(אורי אבנרי)