"שני הגברים שנכנסו באופן מפתיע לחיי הם באמת יותר מדי... אחרי שנים של נישואים מסודרים ומבטיחים מצאתי את עצמי בלי נישואים, ועם שניים".
לאחר שננטשה גם על ידי הבעל המיתולוגי וגם על ידי שני מחזרים נלהבים, שאחד טוב בדיבורים והשני נהדר בזיונים, נזרקת רותי אל עולם הפנויים-פנויות הסוער והמלהיב מצד אחד, והמאכזב והמעיק מצד שני.
בהומור, בעסיסיות וברגש רב משרטטת המחברת את מסעה של אישה לא צעירה אל פרק ב' של חייה, מסע שהוא למעשה מסע חיפושים אל עצמה, בתקווה להחזיר את חייה למסלולם. במהלך מסעה היא פוגשת במציאות כואבת, ומבינה שלא תוכל לבנות זוגיות חדשה עד שלא תמצא נקודת איזון חדשה לחייה.
זהו הרומאן החמישי של תמי גיל. ארבעת ספריה הקודמים: "המים היו רטובים", "שניים", "אלוהי הטרפש" ו"מינוס אחת" .
במקביל ליציאתו לאור של ספר זה, רואה אור רומן נוסף פרי עטה "אהבנו לאט". בשני הרומנים עומדת אישה מול אובדן, ולא מצליחה לשקם את חייה בדרכים מקובלות. השבר כל-כך גדול שהיא נאלצת לבנות את עצמה מחדש.