בספר שיריו השני ``פיסת חיים`` מתגלה יניב ברנר במלוא נוכחותו כמשורר חדשני, המניח את המילה, השורה והבית השירי במיומנות ובתעוזה: ``...אני המשורר, לכן אני יודע / טוב, או להפך, / אני יודע טוב, לכן אני המשורר. / וזה נעים לי כמו צמיג בוער בבטן``. אמירותיו מהוקצעות וניסוחיו שנונים ואירוניים: ``הקיץ גווע מתוך זהב וכתם / ומתוך הארגמן / ... / נו, שיבוא כבר החורף / עם כל המים, הבוץ, השמלץ``. ספר מעניין ומעורר ציפיות אצל כל קורא התר אחר שירה ישראלית חדשה.