פרידה דניאלי עובדת, מזה שנים, כיועצת חינוכית במערכת החינוך, ובמסגרת מכון דניאלי ליעוץ חינוכי. החוויה המרתקת שעברה, בלוותה את התבגרות ילדיה שלה, גרמה לה לאסוף את הקטעים ולהביאם לדפוס. וכך כותבת פרידה דניאלי: באמצעות רגלי למדתי את הארץ שלי, היכרתי אותה, התאהבתי בה - גם כרגש וגם בחשיבה. ברור לי שכאן שמקומי, שזוהי ארצי, שכאן ורק כאן ארצה שילדי יגדלו, יחיו, ויגדלו את נכדי. תומר גדל על ברכי אהבת המולדת כשמודעותו לנושא רבה. טיילנו הרבה בשבילי הארץ, למדנו אותה, אהבנו אותה. מתמיד ברורה היתה לי החובה לשרת, לתרום - הרי גם אני שירתתי מאותם טעמים ומניעים. תומר בני משרת בצבא - לא מתוך כפייה, אני שלחתי אותו לשם לא כאברהם את יצחק, אבל הקושי קיים, ההתלבטות נוקרת ועימה סבך הרגשות; הפערים. שמץ מן ההתלבטויות והתסבוכת אני מביאה בספר זה. הדברים יוצאים מליבי, וככאלה - אני מקווה שייכנסו אל לב הקוראים והקוראות. ספריה הקודמים של פרידה דניאלי בהוצאת תמוז-מודן : בנות - להתבגר זה לא פיקניק בנים - להתבגר זה לא פיקניק הורים - להתבגר זה לא פיקניק, ספר א` הורים - להתבגר זה לא פיקניק, ספר ב`