“אני מאוד אוהב ספרי היסטוריה וכשמדובר בהיסטוריה של ארץ ישראל אני יודע כבר מראש שאיהנה.
הספר הנ"ל נכתב באנגלית ע"י עיתונאי אמריקני שהיה אוהד ישראל מושבע, תורגם כמעט מיד לעברית והתפרסם אז גם בארץ... סנט ג'ון העיתונאי הגיע לכאן בעיצומה של מלחמת השיחרור כתב את חוויותיו וזה עניין אותי מאוד לקרוא על המצב בארץ באותה תקופה ועל התנאים בכלל... למשל הוא מזכיר שהטיסה שבה הוא הגיע לארץ הייתה גם הטיסה הראשונה של החברה הצרפתית לישראל ("אייר פראנס" מן הסתם) ושימו לב בבקשה! המטוס עזב את פאריז אחרי הצהריים והגיע לשדה התעופה שבחיפה, (שדה התעופה בלוד היה בידי הערבים) לאחר כמה תחנות בדרך, רק למחרת בערב! הרך הנולד – מדינת היהודים, הייתה עדיין במצב "עוברי". זו הייתה מדינה קטנה וקרתנית שתל אביב הייתה מרכז הכוח שלה ובה "כולם" הכירו את כולם.
תל אביב "חגגה" בתיאטראות, בתי הקולנוע ובבתי הקפה המרובים שלה ובו בזמן סבלה גם היא מהפצצות חוזרות ונשנות - בייחוד בלילות - כשהחזית עצמה הייתה בסך הכול ארבעים או חמישים קילומטרים דרומית ממנה! אך הוא ביקר באותו הזמן גם בירושלים ובצפון ובעצם בכל השטחים שהיו אז בידי היהודים. הוא נפגש עם מנהיגי היישוב של אז כולל בן-גוריון שרת ואפילו בגין. הוא מתאר גם את פרשת אלטלנה הקשה שזעזעה את היישוב בעיצומה של המלחמה אך אינו קובע עמדה לכאן או לכאן. ידעתי על כך משהו גם קודם לכן אבל בעזרת הספר התברר לי הרבה יותר עד כמה שהבריטים שלכאורה היו ניטראליים במלחמה, תמכו באופן פעיל מאוד בערבים נגד היהודים. הם סיפקו נשק מטוסים וטייסים למצרים אירגנו ועמדו בראש הליגיון הירדני, מסרו מקומות אסטרטגיים כמו למשל שדה התעופה בלוד דווקא לערבים שלא לדבר על הפיגועים הנוראים שהיו בירושלים ברחוב בן יהודה ובבנייני הסוכנות ועוד שבוצעו בידי חיילים בריטיים! (נטען שהם "עריקים"...) אין פלא הוא שבאותה תקופה היחס לבריטים "אבירי הדמוקרטיה" היה מאוד אמביוולנטי ונע בקיצוניות מאהבה לתרבות הבריטית ואנשים בודדים מתוכם ובו בזמן שנאה יוקדת לצעדי הדיכוי שלהם ולכך שעזרו לאויב הערבי. די מפתיע מבחינתי הוא שהוא נוקב במספר הפליטים הערבים שהיו כבר אז והוא קובע אותו כ- 350.000 פליטים אם כך קשה להבין איך הפך המספר הזה ליותר מארבעה מיליון פליטים בזמננו שבהם תומך האו"ם כולל דור שני שלישי ורביעי!... הספר מתאר גם דמויות שונות "טיפוסיות" לארץ וגם תופעות ייחודיות לארץ ונועדו להסבר לקורא האמריקני דוגמת "הקיבוץ" ו"ההסתדרות" אבל מבחינתי אלה הנושאים הפחות מעניינים שבספר. ייחודו של הספר הוא בתיאור הבלתי אמצעי של אורח לרגע (שגם רואה כל פגע) ומבחינתי הוא מהווה חומר קריאה מרתק. ברור שהספר ניתן להשגה רק בחנויות של ספרים משומשים אך לדעתי שווה לנסות להשיג אותו...”