בשנת 1986 יצא דני רבינוביץ, אנתרופולוג צעיר, למסע יוצא דופן בנוף האנושי של מדינת ישראל. בסידרה של ראיונות מעלים בני משפחות מכל רחבי הארץ את משקעי העבר, את הבעיות, הלחצים, החרדות,ויחד עמם את התקוות ואת האנרגיה האדירה האצורה מתחת לפסיפס האנושי הישראלי.
החשיבות של "12 משפחות בישראל" אינה בציר העלילה, אלא במה שמשתקף בעדויות הגיבורים על חיי היומיום שלהם. העדויות, למעשה, הופכים את הספר לעדות מכלי ראשון של החברה הישראלית, והופכים אותו למסמך חברתי במלוא מובן המלה. אין בגוף הטקסט פרשנויות או מסקנות -את אלה ישלים כל קורא על-פי דרכו.