מהדורה מהודרת
"ספיח" הוא סיפור מאת חיים נחמן ביאליק, שמכיל פרקי ילדות המבוססים על חוויותיו האוטוביוגרפיות של המספר. הסיפור נותן ביטוי עשיר לחשיבותן של השנים הראשונות בחייו של סופר כמקור בלתי נדלה של רשמים וחוויות המעובדות על יד הסופר בבגרותו. "ספיח" הוגדר על ידי הביקורת כחשוב בסיפורי הילדות בספרות העברית.
פרקי היצירה פורסמו לאורך תקופה ארוכה, שהחלה בשנת 1908 ועד לאחר מותו של ביאליק בשנת 1934.
בספר משולבים רישומים וליתוגרפיות מעשה ידי האמן אביגדור אריכא.
תקופה באה ותקופה יצאה בשעתה, והעולם כמנהגו נוהג. אבל אותו העולם הראשון, הקדמוני, שהוצאתיו עמי מן הכפר ועדיין הוא כמוס עמדי במדור מיוחד לו בגנזי לבי - אותו העולם המשונה, הפלאי, היחידי - הוא, כמדומה, שלא ידע חורף וסתיו מימיו. כל הכפר של אותם הימים, לכל מלוא עיני, כולו עשוי מסכת אחת שלמה - קיץ טהור כולו. [...] על יריעה זו, שכולה תכלת רקיע וירק דשא, רקומים עתה לפני כל מראות עולמי של הימים הראשונים ההם, מראות פלאים, מראות שאננים וקלים כערפלי טוהר, חציים חידות וחציים חלומות...
(מהפרק הראשון, "כפר מולדתי וחלומי")
בסיפור אוטוביוגראפי זה דרים יחדיו התיאור הציורי המפליא בריאליות שלו וגם ראייה חדשה של הדברים מפנימיותם, מתוך תוכם המהותי, ראייה שבאמצעותה הם הופכים מתיאורים קונקרטיים לרעיונות ולסמלים.