“בשבוע הספר לפני 13 שנה, ליתר דיוק יוני 99' הזמין אותי חבר לקחת איתו חלק מאירוע הספרים הגדול שהתרחש אז באותם ימים בחיפה, ברחבה של היכל הספורט רוממה. שמחתי למצוא בדוכן בו הוא הציב את ספריו את לא אחר מאשר מרדכי בן-זאב עליו השלום.

היססתי אם לגשת אליו או לא אבל מאחר ויצא לנו להיות לא מעט שעות ביחד, לבסוף בשלב מסויים ניגשתי אליו ואמרתי לו כמה שאהבתי את התפקיד שהוא לקח בתוכנית "דלת הקסמים" (סידרה ששודרה בטלויזיה בתקופת הילדות שלי וצפיתי בה לא מעט) וכמובן גם ארליך, התפקיד שלו בסרט הקאלט ב"צ'רלי וחצי" הוא בלתי נשכח. תחילה הוא לא האמין שבאמת זכרתי אותו, כי הוא הציג את עצמו בפני האנשים כ"אבא של ...", הוא דיבר בעיקר על דורי בן-זאב, הרגשתי שהחזרתי משהו מכבודו האבוד כשחקן שלדבריו נשכח ומפאת גילו הרם לא מוצאים צורך להמשיך ולהעסיק אותו.

התעניינתי בספרים שהוא מכר בדוכן שלו ורכשתי אותם, בין הספרים היה הספר הזה "זאב במה" בו כתב על חייו על בימת התיאטרון, גם אם אכן נשכח כפי שחש בתקופת חייו האחרונה, אין ספק שכפי שהוא מציג בספר בעצמו הוא עשה דרך נפלאה החל מתקופתו בתיאטרון הסאטירי "הסמבטיון" שהוא נמנה עם מייסדיו ועד לימיו בתיאטרון "הקאמרי". מאחר והספר מביא קטעי חיים הוא אולי פחות מבדר מספרו האחר, "סיפורי רחוב" אבל הוא כתוב בסגנונו המאוד מיוחד.

מרדכי בן-זאב הלך לעולמו לפני כשנתיים, בהיותו בן 94 וזיכרו אינו מש ממני, במיוחד כאמור אחרי שיצא לי לחלוק איתו כמה שעות. בהקדשה בעמוד הראשון של הספר הוא כתב לי "לאהוד היקר והחביב, בידידות ובהוקרה מכל הלב".

יהי זכרו ברוך.”