יוצרים גדולים וסרטיהם זאב רב-נןוף ז``ל מעודו לא כתב ספר, אך כתביו ימלאו כרכים רבים. המוגש לקורא בכרך זה ? אך מעט הוא מיצירתו הענפה, שהשתרשה על פני למעלה משלושים שנות פעילותו בעיתונות הישראלית. איש רבגוני היה, בעל השכלה נרחבת וכושר זכרון מופלא. הוא התעניין בתחומים מרובים של תרבות ואמנות, היסטוריה ופילוסופיה, אך אהבתו הגדולה, שמילא את לבו הרחב עד לרגעיו האחרונים, היתה נתונה לקולנוע, שעל פי תפיסתו הקיף ושיקף כל עיסוקי אנוש. זאב רב-נוף נולד בביאליסטוק והיה נצר למשפחת רבנים מפוארת. במלחמת העולם השניה גלה לסיביר ולחם בשורות הצבא הסובייטי עד כיבוש ברלין. ארבע שנים למד במכללה לקולנוע בלודז` ובשנת 1951 עלה ארצה. בתקופת שירותו בצה``ל ייסד את יחידת ההסרטה של הגדנ``ע ולאחר שחרור הצטרף למערכת ``דבר``. בעשרות שנות פעילותו קנה לו מוניטין כמבקר הסרטים היסודי ביותר בעיתונות הישראלית. הוא נמנה עם מקימי תא מבקרי הקולנוע בעיתונות ופעמים מספר נבחר ליושב ראש גוף זה באגודת העיתונאים. ואולם, כוחו נתגלה לא רק בניתוח יצירת הזולת: הוא עצמו הפיק וביים למעלה מארבעים סרטים תיעודיים, שבהם הוכיח כי הוא שולט במדיום לא רק להלכה כי אם גם למעשה. שמו כמבקר קולנוע בר-סמכא חרג מגבולות ארצנו: הוא היה אורח מקובל בפסיטיבלים בינלאומיים ובאולפנים בחוץ לארץ, השתתף תדיר בחברי שיפוט של אירועים עולמיים, היה נציג רשמי של ישראל בוויעדות וכינוסים של ארגון המבקרים הבינלאומי וכותב קבוע בעיתונות המקצועית. רב-נוף נחשב לדמות שמבחינת שיעור קומתה יכלה להתמודד עם גדולי המבקרים בעולם, להתרועע עם חשובי הקולנוענים כשווה בין שווים. כשהלך לעולמו בלא עת, הניח אחריו מפעל חיים שאין שני לו מבחינת הכמות והאיכות בתחום ביקורת הסרטים בארץ. אלפי רשימותיו, המעידות על ידע עמוק ועל כושר ביטוי, לא נכתבו מזווית ``חיי שעה`` של עיתונאי; ערכן קיים ועומד מבחינה דידקטית וספרותית גם יחד. זאב רב-נוף החזיק בידו מפתח קסמים שבאמצעותו הכניס רבבות קוראים לטרקלין המופלא של האמנות השביעית. שלמה שמגר.