פנטימנטו הוא מונח מעולם הציור, שמשמעו חרטה. הכוונה לאותה 'חרטה' של צייר, שבמהלך הציור מחליט לכסות קטע זה או אחר בצבע ולציירו שוב. לעתים, בחלוף השנים, דוהים צבעי השכבה החדשה, והציור הקודם שב ומבצבץ, ומעיד על 'החרטה' של האמן. בדרך זו חושפת ליליאן הלמן את זיכרונותיה. היא רואה עצמה כצייר מזדקן, ששב ומעיין ב'חרטותיו' וחוזר ובוחן את דרך הסתכלותו של עולמה היא, ומבקשת לראות מה היה שם פעם-מכל מפגשיה והכרותיה, באותו אוסף של פורטרטים-ומה יש בו היום