“דניאל גיבור הספר הוא צעיר, ביישן מעט, התוהה על משמעות חייו. הסיפור נפתח ביום השחרור מצה"ל של דניאל קצר הרואי, ומתפתח למערבולת המערערת את עולמו. הוא יודע שתי אהבות גדולות, לנירה התלמידה ולברוריה המבוגרת ממנו ביותר מעשר שנים.
פרדי, חברו מן השירות הצבאי הוא דון ז'ואן מצליח מאוד, אשר מפיל בקסמו כל אישה. דניאל עובד בבנק עם עזרא, הבוס הקפדן והעוין ועם ציון שנלכד ברשתה של אנט, הלקוחה היפהפייה. מערכות היחסים בין הדמויות, ואגודה שמקים דניאל להבנת המציאות האחרת עומדות במרכז רומן מעניין זה.

כבר מקריאה ראשונה, למרות שאני זקוקה לעיון נוסף, רשמתי כמה הערות לגבי העלילה והמוטיבים השונים בתקווה שלא יהיו ספוילרים (השתדלתי):
ישנם שני צירים לעלילת הרומן. האחד ההתנסות החושנית והוודאות שבאה בעקבותיה. השני חיפוש הוודאות בהבנתה של המציאות האחרת.
לאורך הספר קיים המתח בין אהבה לבין משיכה מינית. העלילה מציבה גם את הניגוד בין הדון ז'ואן לבין הצעיר הביישן. ניכר כוחן הדמוני של נשים ארוטיות כמו ברוריה, נירה ואנט המניע את עלילת הרומן. את העלילה מניעה גם החידתיות לגבי הוודאות ולגבי מערכות יחסים שונות.

המציאות האלטרנטיבית איננה מבטאת השתלטות של המיסטיקה על העלילה ועל רוחו של המספר, השומר על מידה רבה של רציונאליות. אולי נכון יותר להגדירה כניסיון להגיע לידי הרמוניה. מציאות זו משלימה את המציאות הקיימת ואיננה בהכרח אשלייתית או מערערת את התודעה. עיצובה של מציאות זו והשימוש בקוצר הראיה של הגיבור לכך, מוסיף נופך פנטסטי לעלילת הרומן ומגוון אותו גם במהלכו וגם בסיומו.

חיפושה של המשמעות איננו בהכרח ברוח הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית המתארת אדם שהושלך לקיום בעולם. קיימת מידה לא מבוטלת של חירות הגיבור האחראי למעשיו.
חיפוש משמעות זה וההתבוננות בים מזכירות במשהו את הרומן "מסע דניאל" של יצחק אורפז. רבה חשיבותו של הים ברומן. הוא מתואר בפירוט הן כנוף פיזי, הן כהשתקפות נוף התודעה הן כמקום אקזוטי של חירות והן כמקום של מרפא.

נודעת חשיבות רבה למקום, לתיאור הקונקרטי של נופי מרכז הארץ, אשקלון, תל-אביב, בת ים, יפו. הים הסמוך מרכך כל תחושה של ניכור אורבאני. ניתן לומר, כי חשיבות המקום אולי גדולה יותר מחשיבות הזמן. עיצוב התקופה, הפסקת האש לאחר מלחמת ההתשה, פחות מרכזי מעיצוב המקום והרקע לעלילה.

נראה לי שהשקפותיו של המחבר נמסרות כאן מפיהן של כמה דמויות. הספר מתאר היררכיות של כוח ביחסי נשים גברים, ביחסי גברים גברים, ובמקום העבודה. דרך ההישרדות המוצעת כאן היא חיובית ורחוקה מדרוויניזם חברתי. הבנק מתואר כאן כמעין מיקרוקוסמוס של החברה על יחסי הכוח, השנאות, האהבות והתככים.
חשוב כאן תיאור הסתגלות של צעיר לאחר שחרורו מצה"ל. המחבר השכיל לתאר יפה את ההווי הצבאי. למשל אותו שיר צבאי "מת העולם, נשרף הים..."

ואסיים בנימה אישית: קראתי את הרומן במהירות ובנשימה עצורה במשך יומיים "ברוטו". עשיתי הפסקות רק לעיסוקים דחופים. התחלתי בבוקר, למחרת הערב בו קיבלתי אותו מידידה שלי, ומיד כשסיימתי כתבתי את המאמר הקצר הזה. אין זה ספר טיסה. הספר קליל, שוטף, רהוט ואינו מכביד על הקורא, אך יחד עם זאת מעורר מחשבה ובעל סוף מפתיע. יש בו מערכת מושגים מקורית שהמחבר יצר, אבל אין זה המקום לפרטה, אני משאירה זאת לקורא. בכוחו של המספר לטוות עלילה מרתקת וגם להחכים אותנו במחשבות מאלפות על החיים ועל הקיום האנושי ללא נפנוף בלמדנות מנקרת עיניים. בהחלט מצפה לספרים נוספים של המחבר. ספר מומלץ לקריאה.

קצר רואי/ דוד בר-אור, הוצאת חלונות, 2008 , 339 עמ,”