“מה שהסופר חשב שיקרה:
"שיואו... יואו אני לא מאמינה איזו גאונות... וואי הוא נכנס לנט! מעניין מה יקרה עכשיו... איזה מתח! אני לא עומדת בזה יותר!! איזה ספר גאוני!!" ~נישוק הספר בפראות שוב ושוב~ "הו, למה טרוי לא קיים במציאות?" ~בכי תמרורים~ "אהוב שלי! אני רוצה להתחתן איתך, גיבור הספר האדיר הזה! אני חייבת להשיג חתימות התומכות בספר נוסף! איזה ספר עילאי!!!"
מה שבאמת קרה:
"אוי לא..." "מה קרה?" האמא המבוהלת רצה לחדרה של בתה הפאנגירל המושבעת. "אוי לא! אבוי לי! בתי! בתי, עני לי! הו, בתי! משטרה! אמבולנס! תעשו משהו!! היא לא מתעוררת!!
כעבור כמה דקות האמבולנס מגיע. ~בכי ברקע~ "אני לא יודע אם יהיה אפשר להציל אותה" אומר אחד הרופאים." "מה קרה לה?" שאלה האם הבוכייה. "אינני יודע, אבל... הילדה ניזוקה קשות ממחלה ארורה, מחלה הנגרמת מספרים, מסדרות טלוויזיה או משיעורי אנגלית... מחלת השעמום הסדרתי."
--------------------------------------------------------------------
~בקושי מכיל ספוילרים כי לא קראתי כמעט כלום מהספר, ואם יש ספוילרים אז הם ממש מההתחלה~
אין לי מה להגיד. לקח לי הרבה זמן להבריא מהשעמום הסדרתי שחטפתי מהספר הזה. גיבור הספר והדרקון שלו נכנסים איכשהו לאיזה עולם וירטואלי (אכן ספר עם פוטנציאל) ושם עוברות עליהם הרפתקאות אדירות ורבות עוצמה, כגון: מפל (למיטב זכרוני) עם איזשהו חור באמצע (שוב, למיטב זכרוני, כי מאז שהבראתי מהמחלה בהחלט השתדלתי לא להתקרב לספר הזה) וצריכים לעבור דרכו או משהו (?!?!?!), ואין לי מושג למה. תכלס, בהחלט ספר עם פוטנציאל. רק חבל שלא מסבירים כלום בעלילה.
אאוץ'! הרגע דפקתי את "אפלה יפהפייה" על הראש. ילדה סתומה. מה עלה על דעתי כשחשבתי שהסופר צריך להסביר או לתאר משהו בהתחלה. הרי דרקונים ואיזו רשת וירטואלית בשם "נט" (מקוריות לשמה...) הם דברים רגילים לגמרי, נכון? כאילו, לכל ילד בן 15 יש דרקון היום... רפת שכל שכמוני. הייתי צריכה להבין את עלילת הסיפור לבד. איך העזתי לדרוש הסברים כלשהם מהסופר, במיוחד לאחר שטרוי ודרקון המשמר שלו נכנסים באורח פלא ל"נט" ורואים את המפל הקסום.
אוף. הקטילות לא יצאו משהו. טוב, זה בגלל שאני נורא ממהרת. אסלח לעצמי הפעם. אבל באמת שלא מסבירים כלום בספר. כאילו, איך אני אמורה להבין מה רוצים טרוי והדרקון שלו ומה זה "נט" בכלל?
(שני הכוכבים זה רק בגלל הפוטנציאל שבספר, כי התיאורים של "נט" השוממת היו לא רעים, אם כי לא רפאו את לבי מהשעמום הסדרתי, המחלה שגזלה 30 דקות מחיי, בהן קראתי את הספר).
אכן לא מומלץ. לא הבנתי כלום מהספר, ואני לא תת משכל (אם יש דבר כזה בכלל...) או משהו בסגנון.
אל תתטרחו :) (כן, זה מה שיש לי להגיד לסיום. עלוב)”