“שולמן ישלם החוברת דקת הגזרה בת 112 העמודים אינה מביאה כל בשורות חדשות בין דפיה – ואולי בזו גדולתה. לא, היא לא תוכל להתחרות בספרי הגות, סיפורת או דרמה, שהרי אין בה סיפור מבריק, מעניין, מותח, וגם אהבה ומוסר השכל לא תמצאו בה... אז מה בכול זאת יש בה, שגרם לי לתת לה את הציון "בסדר"? והתשובה היא: הנאה וידע כללי למושגים וביטויים שאנו נתקלים בהם ומשתמשים בהם מדי פעם. החוברת היא אוסף של ביטויים ומילים, וכפי שכתוב בגב החוברת: "הספר... כולל הסברים על מאות מילים, מושגים וביטויים נפוצים שחדרו לשפה העברית החל מימי דוד המלך, דרך אפלטון, נפוליאון, עבור בזקני צפת, המנדט הבריטי ועד לסרטי הבורקס וימי האינטרנט". ניתן לומר ש(כמעט) כול הביטויים והמילים שבספר ידועים לרובנו, ומצאתי את עצמי נהנה לקרוא את מקורם, אשר רבים מהם לא הכרתי, או שלא זכרתי... כדי לסבר את האוזן (והעין) אביא כדוגמה מילה שאנו מרבים להשתמש בה בבתי קפה – טיפ. "בבתי הקפה הראשונים באנגליה, שהיוו מקום התכנסות לכל השכבות החברתיות, היו נוהגים לשים תיבת פח גדולה שעליה התנוססה הכתובת To Insure Promptness (לשמירה על היעילות). הכתובת התייחסה לשירות המלצרים, והלקוחות היו זורקים מטבעות לתוך התיבה בתקווה שהם עוזרים לשמר את היעילות. עם הזמן, את הכתובת החליפו ראשי התיבות T.I.P ". אחרי שחייכנו מעט, אנצל את מצב רוחכם, וברשותכם אביא הפעם ביטוי (אחרון) כדי להשלים את הסקרנות. הביטוי "רואים שש שש". וכך כתוב: "הביטוי האנגלי 20:20 Vision לקוח מתוך מבחן הראייה של סנלן (Snellen), ומראה על ראייה מושלמת למרחק 20 רגל (כ- 6 מטרים), וכך נולד הביטוי העברי "רואים שש שש"." עוד ביטויים מעניינים ששבו את עיניי: "אחרון אחרון חביב", "חייל של שוקולד", "באג", "סיפור החסידה והתינוק" ועוד. ועכשיו, בואו נודה על האמת. האם לא נעים יותר להשתמש במילים או בביטויים שאת מקורם ומובנם אנו מכירים? 112 הביטויים מסודרים בסדר אלף בית – דבר שמקל על מציאת ביטוי או מילה שברצוננו להכיר את מקורה. ואם לגבי ספרים איננו נוטים לחזור ולקרוא בהם שנית בד"כ, נראה לי שלחוברת זו בהחלט יש את הפוטנציאל לשוב ולהיות "מדופדפת" מדי פעם... נהניתי.”

“ספר מקסים מרענן וכיפי. קליל ומקורי נחמד בתור מתנה”

“ספר מהנה, מחכים וקליל. חדשני ברעיון .”

“שטחי, לא מדויק ומופק גרוע.”

“שולמן ישלם החוברת דקת הגזרה בת 112 העמודים אינה מביאה כל בשורות חדשות בין דפיה – ואולי בזו גדולתה. לא, היא לא תוכל להתחרות בספרי הגות, סיפורת או דרמה, שהרי אין בה סיפור מבריק, מעניין, מותח, וגם אהבה ומוסר השכל לא תמצאו בה... אז מה בכול זאת יש בה, שגרם לי לתת לה את הציון "בסדר"? והתשובה היא: הנאה וידע כללי למושגים וביטויים שאנו נתקלים בהם ומשתמשים בהם מדי פעם. החוברת היא אוסף של ביטויים ומילים, וכפי שכתוב בגב החוברת: "הספר... כולל הסברים על מאות מילים, מושגים וביטויים נפוצים שחדרו לשפה העברית החל מימי דוד המלך, דרך אפלטון, נפוליאון, עבור בזקני צפת, המנדט הבריטי ועד לסרטי הבורקס וימי האינטרנט". ניתן לומר ש(כמעט) כול הביטויים והמילים שבספר ידועים לרובנו, ומצאתי את עצמי נהנה לקרוא את מקורם, אשר רבים מהם לא הכרתי, או שלא זכרתי... כדי לסבר את האוזן (והעין) אביא כדוגמה מילה שאנו מרבים להשתמש בה בבתי קפה – טיפ. "בבתי הקפה הראשונים באנגליה, שהיוו מקום התכנסות לכל השכבות החברתיות, היו נוהגים לשים תיבת פח גדולה שעליה התנוססה הכתובת To Insure Promptness (לשמירה על היעילות). הכתובת התייחסה לשירות המלצרים, והלקוחות היו זורקים מטבעות לתוך התיבה בתקווה שהם עוזרים לשמר את היעילות. עם הזמן, את הכתובת החליפו ראשי התיבות T.I.P ". אחרי שחייכנו מעט, אנצל את מצב רוחכם, וברשותכם אביא הפעם ביטוי (אחרון) כדי להשלים את הסקרנות. הביטוי "רואים שש שש". וכך כתוב: "הביטוי האנגלי 20:20 Vision לקוח מתוך מבחן הראייה של סנלן (Snellen), ומראה על ראייה מושלמת למרחק 20 רגל (כ- 6 מטרים), וכך נולד הביטוי העברי "רואים שש שש"." עוד ביטויים מעניינים ששבו את עיניי: "אחרון אחרון חביב", "חייל של שוקולד", "באג", "סיפור החסידה והתינוק" ועוד. ועכשיו, בואו נודה על האמת. האם לא נעים יותר להשתמש במילים או בביטויים שאת מקורם ומובנם אנו מכירים? 112 הביטויים מסודרים בסדר אלף בית – דבר שמקל על מציאת ביטוי או מילה שברצוננו להכיר את מקורה. ואם לגבי ספרים איננו נוטים לחזור ולקרוא בהם שנית בד"כ, נראה לי שלחוברת זו בהחלט יש את הפוטנציאל לשוב ולהיות "מדופדפת" מדי פעם... נהניתי.”

“ספר מקסים מרענן וכיפי. קליל ומקורי נחמד בתור מתנה”

“ספר מהנה, מחכים וקליל. חדשני ברעיון .”

“שטחי, לא מדויק ומופק גרוע.”