בחורף 1927, חודשים ספורים לאחר שחזר מסיור בארצות הברית, פרסם ההיסטוריון ההולנדי הנודע יוהאן האוזינחה, מי שהיה ממניחי היסודות לחקר התרבות במאה ה-20, את יומן אמריקה. זהו יומן מסע אישי, אשר אותו עיבד מחברו ליצירה ספרותית-הגותית. כמו רוב יצירותיו המאוחרות עומדות גם רשימותיו אלו בסימן תחושה עזה של משבר ופשיטת רגל מוחלטת של דרכי החיים והערכים הישנים באירופה שבין שתי מלחמות העולם.
יומן אמריקה מצטרף לשורה ארוכה של חיבורים שנכתבו בידי אירופאים המתבוננים בבת דמותם הצעירה והסוררת כזירת התרחשות עתידית – חברה המייצגת את ההחרפה הרדיקלית של המודרניזציה, את החצנתה האלימה, ולכן את דרגת האפס שלה. שום ארץ אחרת לא האיצה באותה מידה את מהלך עצמה עד לנקודה שבה נפלטה למרחב חדש ויצרה שבר עם העולם הישן. האוזינחה מחפש את האמת של אמריקה לא רק כפי שהיא משתקפת בתודעתו של מבקר התרבות, באמצעות צורות השיח האסתטיות והמושגיות שלה, אלא גם בדרך שבה היא נחווית באופן ממשי, כפי שהיא, בבנאליות של חיי היומיום. זהו מבטו של אנתרופולוג שדה המתבונן בחברת העתיד מבחוץ, אבל חווה אותה מבפנים ומבקש לבחון מחדש את הבעיה שמציגה אמריקה לאירופה, לעולם כולו.
יוהאן האוזינחה קידם במחקריו את הבנת טבעה של הפעולה הסימבולית ואת אופן תפקודה במערכות התרבות; בכך הרים תרומה מהותית להבנת המושג הסמיוטי של התרבות, שנודעה לו חשיבות גדלה והולכת בהגות התיאורטית במחצית השנייה של המאה ה-20. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "סתיו ימי-הביניים" (1919), "ארסמוס" (1924) ו"האדם המשחק" (1938), שהוציאו לו מוניטין בינלאומי.
לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר דרור ק' לוי על משנתו של האוזינחה

בחורף 1927, חודשים ספורים לאחר שחזר מסיור בארצות הברית, פרסם ההיסטוריון ההולנדי הנודע יוהאן האוזינחה, מי שהיה ממניחי היסודות לחקר התרבות במאה ה-20, את יומן אמריקה. זהו יומן מסע אישי, אשר אותו עיבד מחברו ליצירה ספרותית-הגותית. כמו רוב יצירותיו המאוחרות עומדות גם רשימותיו אלו בסימן תחושה עזה של משבר ופשיטת רגל מוחלטת של דרכי החיים והערכים הישנים באירופה שבין שתי מלחמות העולם.
יומן אמריקה מצטרף לשורה ארוכה של חיבורים שנכתבו בידי אירופאים המתבוננים בבת דמותם הצעירה והסוררת כזירת התרחשות עתידית – חברה המייצגת את ההחרפה הרדיקלית של המודרניזציה, את החצנתה האלימה, ולכן את דרגת האפס שלה. שום ארץ אחרת לא האיצה באותה מידה את מהלך עצמה עד לנקודה שבה נפלטה למרחב חדש ויצרה שבר עם העולם הישן. האוזינחה מחפש את האמת של אמריקה לא רק כפי שהיא משתקפת בתודעתו של מבקר התרבות, באמצעות צורות השיח האסתטיות והמושגיות שלה, אלא גם בדרך שבה היא נחווית באופן ממשי, כפי שהיא, בבנאליות של חיי היומיום. זהו מבטו של אנתרופולוג שדה המתבונן בחברת העתיד מבחוץ, אבל חווה אותה מבפנים ומבקש לבחון מחדש את הבעיה שמציגה אמריקה לאירופה, לעולם כולו.
יוהאן האוזינחה קידם במחקריו את הבנת טבעה של הפעולה הסימבולית ואת אופן תפקודה במערכות התרבות; בכך הרים תרומה מהותית להבנת המושג הסמיוטי של התרבות, שנודעה לו חשיבות גדלה והולכת בהגות התיאורטית במחצית השנייה של המאה ה-20. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "סתיו ימי-הביניים" (1919), "ארסמוס" (1924) ו"האדם המשחק" (1938), שהוציאו לו מוניטין בינלאומי.
לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר דרור ק' לוי על משנתו של האוזינחה