נתן גרוס - במאי סרטים, משורר, עיתונאי, מבקר קולנוע, איש קראקוב (1919), בוגר הגמנסיה העברית והמכון הממלכתי לקולנוע בעירו, מתאר בספר זכרונותיו ממלחמת העולם השניה את המאבק לחיים ולמוות - שלו ושל משפחתו העניפה - בקראקוב ובצד הארי של וארשה. פרקי חיים רוויים מתח בלתי פוסק, הלשנות, הטרדות זדוניות, סחיטות, טלטולים, מעידות וכשלונות, ומצד שני - הצלות מופלאות וגילויי עזרה ואהדה ליהודים הנרדפים על צווארם. המשפחה כולה בפיקודה של אמא, האשה הפקחית ברוכת התושיה, חותרת באפיסת כוחות אל חוף המבטחים של סוף המלחמה. אולם כשהשחרור נראה כבר לעין, פורץ המרד הפולני בוארשה - והכל מתחיל מחדש... מי אתה אדון גרימק? ...הסתכלנו במסמכים שקיבלנו - ועינינו חשכו! שמי החדש היה פראנצישק גרימק - איזה שם! אין לי חס ושלום דעות קדומות, אך האם השם הפרולטרי הזה מתאים לפנים שלי? והגיל?... לפי המסמך הזה נולדתי בשנת 1910 - עשר שנים מבוגר מאשר במציאות! אילו לפחות סנדלר - אבל שוליה? הידיים שלי לא התאימו בשום פנים ואופן למקצוע זה. המסמך עירער את שלוות נפשי הסטואית, ומה גם שהתברר כי התעודות הנוספות שהביא לנו הפקיד, אף הן הוכנו כאילו בזדון, עד שלא היה אפשר להשתמש בהן! נדמה לי שכל מי שיראה את תעודת הזהות שלי יגלה מיד שהיא מזויפת וישאל אותי: מי אתה, באמת, אדון גרימק?