לדיסלב גרוסמן

4 ספרים

לדיסלב גרוסמן נולד בהומנה, מזרח-סלובקיה.בכ"ו בשבט תפר"א, 4 בפברואר 1921. לפני עלייתו ארצה פעל גם בצ'כיה. את לימודיו התיכוניים סיים ב-1939 בעיר מיכאלובצה. כעבור זמן קצר החלו בסלובקיה רדיפות היהודים, והוא לא המשיך בלימודיו. תחילה עבד בבית חרושת ללבנים, אחר כך גויס על ידי השלטון הפשיסטי לפלוגות עבודה. בשנים 1943־1944 הסתתר במחתרת, לבסוף נלכד ובשנים 1944־1945 היה עצור במחנה עבודה בסלובקיה עד שחרורו. לאחר המלחמה, בשנים 1945־1949, למד בפראג בבית הספר הגבוה למדעי המדינה והחברה, ומ-1950 פעל בתפקידי עריכה בעיתונים, בהוצאות מדעיות ובהוצאות ספרותיות. בשנים 1965־1967 ועד עלייתו לישראל ב-1968 שימש תסריטאי באולפני הסרטים הצ'כוסלובקיים הממלכתיים בפראג. בשנות השישים של המאה העשרים כתב סיפורים רבים, כמעט כולם על החיים היהודיים במזרח-סלובקיה, ועסק גם בתרגומי יצירות ספרותיות מצ'כית ומהונגרית לסלובקית. תרגומיו ויצירותיו התפרסמו בכתבי עת סלובקיים וצ'כיים. בסלובקיה פירסם באותה תקופה שני ספרים, החנות ברחוב הראשי (1965) והכלה (1969). על פי הספר הראשון כתב גם את התסריט לסרט החנות ברחוב הראשי, שהיה הסרט הצ'כוסלובקי הראשון שזכה בפרס האוסקר (1966), הוצג בעשרות מדינות והיה כעין כרטיס ביקור של "הגל החדש" של הקולנוע הצ'כוסלובקי בשנות השישים והשבעים. הסרט עוסק בגורלם וברדיפתם של היהודים בעיירה מזרח-סלובקית ובגירושם משם, והוא שונה מסרטים רבים אחרים שעסקו בנושאים דומים בהודאה האמיצה בשותפותם של הפשיסטים המקומיים בפשעים נגד היהודים ובגישה הביקורתית הבלתי-מתפשרת כלפי תופעה זו. לאחר עלייתו ארצה המשיך בפעילותו הספרותית, וכן שימש כמרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן. בישראל יצאו ספריו חנות ברחוב הראשי – מבית אבא-אמא – הכלה (1969) והכלה (1977), שניהם בתרגום נחמן בן-עמי; לעוף בכנפיים שבורות בתרגום דב קוסטלר ונחמן בן-עמי (1979); ובר מזל: סיפורו של התלמיד רוברט על חברים, על הגטו, על אהבה ובכלל בתרגום יהודה להב (1982). סיפוריו ורשימותיו פורסמו בכתבי עת שונים, בהם "עתון 77" ו"יד ושם: קובץ מחקרים". לדיסלב גרוסמן נפטר בביתו בקיראון בכ' בשבט תשמ"א, 25 בינואר 1981.