"שתיקות" הוא ספר עברי מקורי, המפגיש את הקורא עם עולמה הקסום של השתיקה. כולנו כפרטים וכבני קבוצה עושים שימוש יומיומי, כמו גם שימוש מיוחד בשתיקות לסוגיהן. כדוברים, מזומנת לנו האפשרות להביע את דברינו במילים או בשתיקה. יש שאנו בוחרים במילים ויש שיחסינו עם האחר, עוצמת החוויה, העדפות של אסתטיקה לשונית ושאר נסיבות פנימיות או חיצוניות, מעמידים אותנו פעורי פה וחסרי מילים: "אלף מילים לא תוכלנה להביע", עת שהדיבור כסף והשתיקה זהב. שתיקה יכולה להיות רועמת: שתיקה של כוח; שתיקה יכולה להביע ניכור וריחוק ושתיקה יכולה להיות גם מקרבת ולהביע אינטימיות מרבית.
הספר פותח במבוא המאפיין את השתיקה לסוגיה ולצורותיה. אין השתיקה בבחינת "אין לי מה לומר", והיא אינה הפסקה או השתקה, נהפוך הוא, היא בחירת הדובר להביע בשתיקה את מה שצפוי להביע במילים. בחלקו הראשון של הספר מובאים חמישה מאמרים המציגים את השתיקה ואת איכויותיה ותפקידיה בהקשרים קולקטיביים: דתיים, תרבותיים וחברתיים – למן העת העתיקה ועד ימינו. בחלקו השני מצויים שישה מאמרים המתמקדים בשתיקה בהקשריה הבין-אישיים, כפי שהיא מתממשת בספרות, בפסיכותרפיה ובשיח היומיומי, הציבורי והפרטי.
"שתיקות" יחבר את הקורא עם שתיקותיו: הקריאה תציף בקורא התנסויות אישיות וחברתיות מההווה ומעברו, כששתיקתו או שתיקת הזולת (עמית, הורה, דמות ציבורית, שורה בשיר או פרסומת) מילאה עבורו תפקיד בעל משמעות. או אז השתיקה והשתיקות תסתברנה לא כגילום האַיִן – העדר תוכן ותקשורת או תופעה אקזוטית – אלא כחלק אינטגרלי של התקשורת, כאמצעי פעיל אשר משמש אותנו לצד הדיבור בכל הווייתנו.
בכתיבת הספר "שתיקות" השתתפו מיטב החוקרים העוסקים בשתיקה בתחומי מומחיותם: ארכיאולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חקר הספרות ובלשנות.
מיכל אפרת (העורכת) היא פרופסור ללשון עברית באוניברסיטת חיפה; בלשנית המתמחה בחקר הבלשנות והפרקטיקה הלשונית בדיסציפלינות חוץ-בלשניות.