מאמרו של אנדרה גרין האם המתה יצא לאור בשנת 1980, ומאז רכש לעצמו מקום של כבוד בקרב היצירות הקלאסיות החשובות של הפסיכואנליזה. חוברים בו אחדים מהנושאים הבסיסיים שגרין שוקד עליהם זה חמישים שנהויותר, ובכך חותר להמשיג מודל של חיי הנפש, של תפקודם ושל אופן כינונם:הדחפי, הנרקסיזם, הסדרה הלבנה, עבודת השלילי וההלוצינציה השלילית, הסצנה הראשתית ותסביך אדיפוס, היחסים בין סטרקטורה והיסטוריה, מעמד הזמן בפסיכואנליזה וה'בדיעבעד'...
זהו מאמר יוצא דופן, רב עוצמה, אולם קשה וסבוך, חריג כמעט בספרות הפסיכואנליטית הן בשל סגנון כתיבתו העשיר במטאפורות והן בשל השפעתו, שהפתיעה אף את מחברו. למעשה מאז שנולדה "האם המתה", מין פטפטנית בלתי נלאית, היא אינה חדלה לדבר מתוך תכריכיה ולדובב את הקהילה האנליטית. מדברים אתה, מדברים עליה. ומשום כך מן הראוי היה לפתוח דיאלוג עם האם המתה כאן בישראל, ובעברית, ולנסות לפענח את המסר שלה. הספר נפתח בתרגום לעברית של מאמרו של אנדרה גרין, תרגום המהווה נדבך חיוני במלאכת הפיענוח. שלושה מאמרים נוספים מנהלים דיאלוג עם האם המתה מנקודות ראות מגוונות, זו של הפסיכואלזיה ההתיחסותית, זו של פסיכולוגיית העצמי וזו של הפסיכואנליזה הצרפתית, המאמר האחרון מנהל דיאלוג מנקודת מבט ספרותית.