אסופת המאמרים בין שדרות לשדרות רוטשילד עוסקת באחת השאלות הרלוונטית ביותר כיום לחברה הישראלית: האם ישראל הנה מדינה ללא פריפריה או פריפריה ללא מדינה? משאלה זו נגזרות שאלות נוספות: מי קובע היכן הפריפריה והיכן המרכז? עד כמה מושגים אלה אמיתיים או מומצאים? מהם המקורות ההיסטוריים לחלוקה זו וכיצד השתנו יחסי הכוחות ביניהם לאורך השנים? ולבסוף, האם קיים ייחוד ישראלי בחלוקה זו לעומת מדינות אחרות בעולם?
מאמרי הספר בין שדרות לשדרות רוטשילד דנים ביחסי מרכז-פריפריה מפרספקטיבה בינלאומית. מהמאמרים עולה התמונה שהמקרה הישראלי אינו יוצא דופן בהקשר של מערכות היחסים שבין מרכז לפריפריה בעולם, מערכות יחסים אשר נתפסות פעמים רבות כמאבק מדומיין בין כפר לעיר, בין אזורים חקלאיים ונחשלים למרכזים אורבניים עשירים ומודרניים, בין העולם הישן לעולם החדש. כמה מאמרים טוענים שלא מדובר בהמצאה ודמיון בלבד, אלא שזהו מאבק אמיתי הנסב סביב יחסי כוח ושליטה, כסף והשפעה: בין המרכז הטוען לכתר הראשוניות, ההמצאה והחדשנות, ובין המקום "הקטן", הריאקציוני, הסגור והנחשל. מאמרים אחרים טוענים שלחיים בפריפריה יתרון: דווקא בהיותה מחוץ למעגלי המידע והאופנה של המרכז מאפשרת הפריפריה לתושביה עצמאות, חופש ומקוריות. ולבסוף, יש הטוענים שהמבנה הדיכוטומי של מרכז ופריפריה אינו רלוונטי יותר, וכי בעולם הפוסטמודרני מתקיימים במקביל מרכזים שונים ומשתנים המנהלים בינם לבין עצמם שיח דינמי סביב כוח ושליטה.
העורכים: פרופ' מיכאל (מיכה) לוין – היסטוריון אמנות ואדריכלות מודרנית ובת-זמננו. ראש לימודי היסטוריה ותיאוריה בפקולטה לעיצוב בשנקר ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. היה אוצר ראשי ומנהל מוזיאון תל אביב לאמנות. בין פרסומיו: "המוזיאון המודרני", "עיר לבנה: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל", "אדריכלות מונומנטלית בירושלים" ו"סנטיגו קלטרווה".
ד"ר עודד היילברונר – היסטוריון של תרבות, מרצה בכיר בפקולטה לעיצוב בבית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר ומרצה להיסטוריה של תרבות והיסטוריה אירופאית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית ובמרכז הבין-תחומי בהרצליה. פרסם ספרים ומאמרים רבים בהיסטוריה גרמנית, בריטית ואירופאית, אנטישמיות ושואה, תיאוריות של לימודי תרבות והיסטוריה של תרבות פופולארית.