ספר פרשנות ופרשנות-יתר מציג שלוש הרצאות שנשא אומברטו אקו ב"הרצאות טאנר" בשנת 1990, ואליהן נלווים מאמרי התגובה של שלושת משתתפי הסמינר (ריצ'רד רורטי, ג'ונתן קאלר וכריסטין ברוק-רוז - שלושה חוקרים בעלי שם עולמי בתחומי הפילוסופיה, התיאוריה הספרותית והביקורת), אשר מציעים נקודת מבט ייחודית משלהם בנושא השנוי במחלוקת של הפרשנות.
בספר פולמוסי זה נוקט אומברטו אקו עמדה ביחס לטבעה של המשמעות, כמו גם ביחס לאפשרויות הפרשנות ומגבלותיה, שכן בשנות ה-60 וה-70 השפיע אקו בצורה ניכרת על הבלטת תפקידו של הקורא בתהליך "ייצורה" של משמעות. אבל בספריו האחרונים הוא ביטא אי-נוחות מן האופן שבו חלק מן החוטים המובילים במחשבה הביקורתית בת-זמננו – הדקונסטרוקציה – נראו לו כמי שמתירים לקורא לייצר שטף בלתי מוגבל, אשר אינו בר-ריסון, של "קריאוֹת". הרצאותיו של אקו מפתחות את מחאתו כנגד מה שנראה לו כניכוס מעוות של רעיון "הסמיוזיס הבלתי מוגבל". אקו מחפש כאן דרכים להגביל את טווח הפרשנויות האפשריות, ומכאן הצורך לזהות קריאות מסוימות בתור "פרשנות-יתר".