פריחת השירה העברית בספרד היא תופעה מדהימה על פי כל קנה מידה. היהודים בחצי האי האיברי היו מיעוט שהופלה לרעה גם בתקופות הטובות ביותר. קבוצה לא גדולה של אנשי רוח יהודים בחרה ליצור בשפה העברית, שפה שאפילו לא כל היהודים שלטו בה על בורייה.
נדיר מאד ששירה גדולה נכתבת בשפה שנייה. השירה הלטינית הגדולה נעלמה עם נפילת רומא. השירה העברית של ספרד, שירה שבשיאה אינה נופלת ממיטב שירת אירופה, נכתבה על ידי אנשים שעברית לא הייתה שפת אמם.
ר' שלמה אבן גבירול (1058-1021) היה אחד מחוללי הנס הזה. חייו של רשב"ג היו מלאים בסבל גופני ונפשי, בריב ובמדון, בבדידות ובתסכול. רק בן 37 היה ר' שלמה במותו, אך מתוך מצוקותיו יצר שירה שיש בה שימוש גאוני בשפה העברית, מקוריות אינטלקטואלית ויכולת מדהימה לבטא בתוך הסד הנוקשה של כללי השירה של זמנו רגשות אישיים המרגשים את הקורא גם היום.
הספר הזה נועד לסייע בהפיכת אבן גבירול משם רחוב לנוכחות חיה בתרבות העברית החדשה.
זה הוא ספר ראשון בסדרת ספרים חדשה, סדרת: "שירת תור הזהב", המציעה לקורא העברי מהדורה חדשה של מיטב שירת ספרד בימי הביניים. בלווי מבואות והערות.
בסדרה יראו אור: שירת שמואל הנגיד, שירת משה אבן עזרא, שירת יהודה הלוי, שירת אברהם אבן עזרא, שירת יהודה אלחריזי ושירת טודרוס אבולעפיה.
הסדרה היא חלק מפרויקט ספרות מופת עברית של מרכז ההדרכה לספריות בסיוע המחלקה לספרות, מנהל התרבות.