“בין שטף הרומנים, המותחנים, בין עמוס עוז לקובן עשו לעצמכם טובה והסתכלו על השירה הצומחת כאן בשנים האחרונות. לאחר שנים של ניכור בין קוראי עברית לשירה העברית החדשה יש תחושה של התעוררות. מדובר בגישושים והחששות מובנים לאור המשוררים/גרפומנים שהוצפנו בהם לא מזמן. שטיינברג כותב שירה שמפיגה את החששות. אהבתי.”