" אין טעים מגרעין בשל של חיטה לפני הקציר, חלבו החמצמץ-מתקתק פורץ ממנו כשאני נוגסת בו..."
הם היו כשׂוחים בבריכת חלב וחמאה, באמבט היופי של קליאופטרה. בבריכה שלהם צפו ועלו כל הצבעים, כל הטעמים, כל הריחות. חלמוני ביצים צהובים מצְהוב נקרשו סביבם בעיסוי של חיוּת, גרעיני החיטה חרזו לצווארם רביד של מלכות, ובצֵקו הדביק של הלחם עטף מערומיהם בתשוקות."
"ענדי לך שרשרת ברזל" הוא רומן ספוג באהבה חזקה ורגישה, עזה וענוגה, אהבת הארץ, אהבת האדם, אהבה בין בני אדם; כזו שחיברה בין שתי משפחות שהן שני ניגודים, והוכיחה שאהבה בלתי אפשרית היא אפשרית.
משפחה יהודית עוזבת את עיראק, עושה את דרכה ברגל דרך המדבר לארץ ישראל, ומתיישבת בחברון, עיר האבות. נער צעיר עוזב את רוסיה על רקע הפרעות ומצטרף אל הביל"ויים, עמם הוא עולה לארץ ישראל כדי להגשים חלום ולהיות עובד אדמה בארצו, וכאן הוא מקים משפחה.
דרכיהן של שתי המשפחות, כל אחת מהן רווית סוד וקסם, מקבילות אבל נפגשות.
רחל הרפז יוצרת כאן, בעדינות רבה, רומן רך ומרגש, סוחף חושים, הנפרש על פני עשרות שנים, שהחיים והאגדה משמשים בו בערבוביה והוא רצוף אהבות ואכזבות, אושר ואובדן, סערות הנפש ומאבקי הישרדות של שתי משפחות שהיו לאחת.