“היה היתה פעם, לפני כך וכך שנים, בארץ רחוקה שקוראים לה הודו, בחורה צעירה ונאה. כבת הצעירה במשפחה בת ארבע בנות לא היה לה סיכוי גדול להינשא. ובכל זאת הנס קרה, והנסיך על הסוס הלבן נמצא. ליתר דיוק הורי הבחורה מצאו הורים של בחור, וסדרו את השידוך כראוי וכמקובל אצל הודים מסורתיים. הם נפגשו. כעבור שבוע התחתנו, ואז הבחורה נסעה אל מעבר לים, כדי להתגורר עם הבחור ומשפחתו בביתם המשותף שבארצות הברית.
אך אבוי. בהגיעה גילתה הבחורה שמצבה קשה מנשוא. הנישואים אינם הופכים אותה לנסיכה, כי אם למשרתת לבעלה, להוריו ולאחותו. בנוסף היא מגלה לחרדתה הרבה שמצפים ממנה לצאת לעבודה. לא היה ולא נשמע במחוזות הולדתה שאישה נשואה תעשה כדבר הזה. היא מנסה להתקבל למשרות שונות, אך חוסר הניסיון שלה, ושמא מנהגיה ובגדיה המסורתיים דוחים את כל המעסיקים הפוטנציאלים. והנה קורה נס, והיא מתקבלת כפקידת קבלה במערכת עיתון סלבריטיס. לא זו בלבד, אלא שהיא רוכשת לה שם חברות, מצליחה בעבודתה, ומקודמת להיות עיתונאית בזכות עצמה.
כל אותו הזמן היא נדרשת להמשיך את שגרת העבדות במשפחת בעלה, וגם להסתיר מהם את נטיותיה המרדניות. על כך, ועל הבקיעים שצצים בהכרח בחיי נישואיה, תוכלו לקרוא בספר הזה. רומן רומנטי קליל, שאין בו אמינות (מילא), וגם אין בו חוש הומור (על כך כבר אין כפרה), אבל יש בו רומנטיקה וסיפורי סינדרלה בשפע. תהיה מי שתגדיר אותו "ספר נחמד וטוב", ויהיו אחרים שיקראו לו "רומן למשרתות", אם כי אני לא יודעת מה המשרתות אשמות.
... והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.”
