במשך חודש שלם ישבה משפחתה של בינה בת ה-11 במרתפים בשעה שהגרמנים הפציצו את ורשה. אביה יצא את העיר בניסיון למצוא למשפחתו מקלט בשטח הכיבוש הסובייטי. כעבור זמן התאחדה המשפחה בברנוביץ ומשם גורשו לכפר עבודה בסיביר. האם נפטרה והאב וילדיו הקטנים נדדו ברחבי אסיה התיכונה. כעבור זמן נפטר גם האב. בינה ואחיה נשארו עם ילדי "הקורפוס השני" של בית הילדים עד לאחר המלחמה ושבו עמם לפולין. בינה הצטרפה לתנועת גורדוניה, והייתה בין המעפילים באנייה אקסודוס.