פילון האלכסנדרוני נולד למשפחה יהודית אמידה בעיר היפה ביותר, התרבותית ביותר והנחשבת ביותר במזרח התיכון בסוף המאה הראשונה לפני הספירה- אלכסנדרייה שבפאתי מצרים. אלכסנדרייה היתה באותה עת מרכז תרבותי, אינטלקטואלי, כלכלי וארכיטקטוני יוצא דופן. אף שהאימפריה הרומית דחקה את רגלי השלטון היווני, עדיין שלטה בה התרבות ההלניסטית שהרימה על נס את הפילוסופיה של אפלטון ואריסטו, את טיפוח הגוף והיופי ואת העושר והפאר. פילון היה נאמן בו זמנית הן לעיר הקודש שלו (ירושלים) והן לעיר מולדתו (אלכסנדרייה) , וביטא זאת בסינתזה יוצאת דופן בהגותו ובאורח חייו; הוא שחה היטב היטב במימיה הרחבים של הפילוסופיה והתרבות וצלל לעומקיה של המסורת היהודית העשירה. פירושו האלגורי הייחודי לתורה שהתבסס על תרגום השבעים, אומץ בהמשך על ידי הכנסייה הנוצרית והקנה לו ולכתביו תהילת עולם כפילוסוף יווני חשוב. פילון היה לא רק הוגה בעל שיעור קומה, אלא גם איש אשכולות, מנהיג ציבור ויהודי נאמן, ויחד עם זאת אדם צנוע שלא הציב עצמו במרכז הבמה. הוא עמד בראש משלחת יהודית לקיסר המטורף קליגולהכדל לבקש שוויון זכויות לקהילתו והקדיש את חייו לכתיבה, ללימוד ולשירות הציבור. הספר פילון האלכסנדרוני: בין יהדות להלניזם מקים לתחייה את עיר הנמל הסואנת אלכסנדרייה על ארמונותיה ומקדשיה, אליליה ומלכיה, מלחמותיה והישגיה. הוא שופך אור על הקהילה היהודית בתוכה שהושמצה משום ששמרה על אמונה לא מובנת באל אחד, ונשאה עיניה דווקא לבית המקדש בירושלים. הספר פילון האלכסנדרוני: בין יהדות להלניזם מתאר מפגש תרבויות רוחני של איש אחד, שרקם בדרכו הייחודית סינתזה בין דת לפילוסופיה, ובכך סלל את הדרך למחשבת ימי הביניים.