הזמן, משהוא הולך ונמוג, חולף ונעלם – רומס בלי רחמים את המשתעבדים לתהפוכותיו…ברבות הימים עלול האדם בנקל למצוא את עצמו מרוקן מכל חיות, אובד בנשיית זכרונותיו, באין לו עוד משאת-נפש לדבק בה את ליבו או לשאת אליה את עיניו. אולם בתוך הגלגלים האדירים של תעתועי הזמן, השולטים על חיינו, "הושתלו" מלמעלה מבואות אור, פתחי מילוט מן העולם האפור, דרכים בהירות אל מה שמעל ומעבר לזמן: חגי ומועדי ישראל - נווה מדבר המצפה לנו תמיד מעבר לפינה.

שם הספר
אור פנימי -דני ספרים
אורות מאופל
הלב והמעיין
גבול הקדושה