"ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה"- אותו יום, אומרת הגמרא במסכת הברכות, בן שמונה עשרה שנה היה רבי אלעזר בן עזריה, ובים זה, מוסיפה הגמרא, בו מינוהו לנשיאם של ישראל, נעשה לו נס והלבינו שערותיו שייראה זקן וראוי לתפקידו. בפירוש על גמרא מובא:"... ונראה שדקדק לומר `אותו יום` ולא אמר `אותו זמן`, שיאפשר שאותו היום יהיה יום הלידה שלו, והיה לו שמונה עשרה שנה שלמים, ולכך הצליח להיעשות לו נס זה. שידוע שיום הלידה- יהיה המזל של האדם חזק בו ומוצלח. על כך נוהגים שכל אדם יעשה יום הלידה יום טוב לעצמו". ע"פ בן יהוידע , ל"בן איש חי", מסכת ברכות כ"ח, א`) "לא במהרה אדם ניזוק ביום הולדות, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו" קורבן העדה, ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ג`, הלכה ח`) מסוגל לבטל ממנו את כל גזירות הרעות, והוא יום הצלחה ומזל. שו"ת "הלל אומר", חלק אורח חיים, סימן קל"ט) בספר זה ניתנה סקירה מקיפה על התייחסות חכמי הדורות ל"יום שאדם נולד בו", התנהגות שקיבלו על עצמם מנהיגים רוחניים ליום זה, וכן התייחסות גדולי ישראל בדורות האחרונים ליום הולדתם בפרט ולציון יום ההולדת של האדם מישראל בכלל. היבט מיוחד בספר, בשערים נפרדים, יוחד לגילים השונים: שלש עשרה, עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים, שישים, שבעים ושמונים.
