“לצערי,את ספריו הנהדרים והמיוחדים של הסופר עודד בורלא -פספסתי כאשר בנותיי היו קטנות .בשנים האחרונות כאדם בוגר התוודעתי לספריו.
לא בכדי מוכתר בורלא -עודד כאבי -אבות ספרי האי- הגיון, הנונסנס של השפה העברית הצברית .הקלסי שבקלסי,המיוחד והיחיד,אשר דור -ילדים שהפכו להורים -לילדים זוכרים באהבה גדולה את ספריו .

בורלא כתב ואייר יותר מ-70 סיפורים וספרים לילדים ,מלאי הומור,מוזרויות- לשון,רובם מתמקדות בבעלי חיים אותם הוא מאניש ,לא רק בשמותיהם המצחיקים ,אלא גם בתכונותיהם ובהרפתקאותיהם.
ערכים של הומניות,אנושיות,שוויון ללא הבדלי -גזע ,צבע ומגדר מאפיינים את סיפוריו.
הסיפורים נכתבו בגובה העיניים של הילד ונקראים מגובה המקום הזה,,אבל הם עטופים ועוטפים באהבה רכה את הילד הקורא .

הספר הזה נחשב לאחד מהמפורסמים והידועים שלו,עשרה סיפורים במספר :

-דו -שיח בין העכבר הודי בשם "פיצפיץ" לחיפושית ששואלת אותו:" אולי אתה יודע כמה הם שלוש ועוד כחול?",וברור בסוף הסיפור "כי צריך שבכל העולם ידברו בשפה אחת -אז יבינו כולם את כולם ".

-סיפור על שימפנזה קטן- קטן בשם "שים שים" שהתחבר עם פיתון קטן בשם "פית -פית",ואמא השימפנזאת חרדה לחברות הזאת ומזהירה את בנה ,אבל מסתבר כי שני החברים הללו הצילו אחד את השני מסכנות ביער .

-סיפור על התן "תן-תן" ,הילד -"איתן" ועל הסרטן "טן-טן" המפחדים ממפלצת,מחושך ומהרכבת ומתגברים יחדיו על הפחדים.

-והקנגורו הקטן מאוסטרליה-"רורו" שמתאמן בריצה מול הצב ומסתבך.

-על אוכל -הנמלים הקטן-"גוני" שאמו מכריחה אותו לאכול נמלים והוא מסרב .

-וגור הנמרים הקטן מסין בשם "נימי" שהיה חברו הטוב של
בן -איכר העני "טונג" והרפתקאותיהם ביער .

והדרבן -"בן -בן" מהרי ירושלים שאיבד את דרבנותיו כשהתרחץ בברכה.

והזיקית - "זיק זיק " שרוצה לגלות ארצות .

והנשר- "נש-נש" שלא רוצה לאכול את הלטאה שהביאה לו אמו והחזירה לשפת -הים.

-והשפירית החיה רק יום אחד אבל מגלה חכמת -חיים של שנים רבות .


כל האיורים של בורלא בספר הנם בשחור -לבן ויש בהם יופי מיוחד לזיכרון הספרותי מהעבר .

כיום קשה מאוד להשיג את ספריו של עודד בורלא ,אולי רק בספריות הציבוריות. ומכאן,לדעתי,נגרע מהילדים שלנו להתוודע לספריו המיוחדים .מקווה שהוצאת עם -עובד- תוציא אותם בפורמט מחודש .

בכל אופן קריאה בספריו של עודד בורלא מבטיחים להורים ולילדים שמחה, צחוקים וערכים אנושיים בינלאומיים .”