ערבי סיפורים היו חלק מן ההווי התרבותי של המשפחות יוצאות דרום אזרבייז'אן, או כפי שהן מכונות בפינו "עדת התרגום".
העלילות המתרחשות בסיפורים מרתקות ומושכות את הלב. אהבה ושנאה, נאמנות ובגידה, קנאה ושמחה רצופות ושזורות אלו באלו.
מאבקים ומלחמות מסתיימים בניצחות "הטובים"; משאלות לבם של האוהבים מתמלאות; ההצלחה, המושגת לעתים אחרי תלאות הכרוכות לא אחת בייסורים, היא פיצוי לכאב ולדמעות של הגיבורים ושל המאזינים.
שירים שנכתבו בעקבות הפרעות ביהודי אורמיא בשלהי מלחמת העולם הראשונה רואים אור כאן לראשונה, כמו גם שירי אהבה, שירי געגועים לציון ושירים מהווי החיים בארץ. מאות הפתגמים והביטויים הלשוניים הנכללים בספר משקפים את חיי המשפחה והחברה. הטקסטים בארמית מנוקדים ומתורגמים לעברית עמוד מול עמוד.
יוסף בן רחמים הוא בן למשפחה שעברה מנע'דא לאורמיא, ובשל הפרעות נדדה משם לבגדאד. בשנת 1935 עלתה משפחתו ארצה וגרה בירושלים. המחבר הוא דובר השפה הארמית בניב אורמיא ונע'דא, בעל תואר שני, מורה, מנהל, מפקח והיה מנהל האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך.