מדורת השבט, ספרו עטור הפרסים של הבמאי יוסף סידר , סחף רבבות צופים של אולמות הקולנוע בארץ ובעולם, וכמו סרטו הראשון של סידר, ההסדר, הצליח ליצור דיון ציבורי לוהט. בסרט מתרחש ב- 1981 ומביא את סיפורה של אלמנה צעירה, אם לשתי בנות מתבגרות, הנאלצת להוכיח לוועדת הקבלה של התנחלות חדשה בשומרון שהיא ובנותיה ראויות להצטרף לגרעין המייסדים, במיוחד אחרי שבתה הצעירה מואשמת שפיתתה את חבריה בבני עקיבא. מדורת השבט זכה ב-5 פרסי אופיר (האוסקר הישראלי) כולל פרסי הבמאי, התסריט והסרט הטוב ביותר לשנת 2004. " מדורת השבט הוא ספר מצוין כי יש בו את הדיאלוג הי מסמר שיער וחודרני ששמעתי בקולנוע הישראלי בשנה האחרונה. כי הוא משתין על מדורת השבט ומכבה אותה. כי הוא מפשיט את האהבה מכסותה המיופיייפת ומנסה לפצח אותה. כי הוא מראה כמה קשה להיות בן אדם, כמה מסובך לחיות בלי שיש לך שבט להשתייך אליו. כי הוא בוצע נתח מעוגת ישראליות המקולקלת ומטיח אותה בפרצופנו, והיא נוזלת ומלכלכת הכול, וזה מהשצריך קולנוע לעשות. " דבורית שרגל, רייטינג " הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה האחרונה. יצירה מורכבת ועדינה, מרקחת קולנועית מהפנטת, שכל רכיביה עשויים בשלמות ובשלות מעוררי התפעלות ועוצרי נשימה ומתגבשים לכדי סרט מפעים. " דנה רוטשילד, נענע. " סידר מעצב דמויות נשיות מורכבות, חודר אל נבכיהן ומתבונן בהן מבפנים ומבחוץ. במקביל הוא אורג סיפור חברתי שהוא למעשה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית הצבועה. " אושרה שוורץ,out emit " עבור מי שגדל בסביבה של הציונות הדתית של ז, מדורת השבט הא סרט מטלטל על הסתירות הפנימיות של הציונות הדתית, וראי לא רע בכלל של הבלגן הערכי, המוסרי הלאומי- לאומני ובעיקר הדתי שעליו נדמה שהציונות הדתית הכריזה כבר כשהחליטה לכנות עצמה בשם הזה. " אבישי בן חיים, מעריב " סידר מדבר בשפה קולנועית מהוקצעת והוא יודע לנוע ברהיטות מרגעים משעשעים, ציניים וחדים כתער, לסיטואציות עדינות, קשות וכואבות." גידי אורשר, גל"צ