אורי בית אור, בן כפר סבא (הקטנה) וחבר קיבוץ גבים שבצפון הנגב, הינו סוציולוג מורה ואמן. אורי הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בפילוסופיה סוציולוגיה ולימודי עבודה, בוגר בית הספר לציור על שם אבני ובעל תואר Phd בתכנון ופיתוח קהילתי ותקשורת אנוש, מ-PSU בארה``ב, כשנושא עבודת המחקר שלו לתואר ד``ר היה ``רכילות בקהילות קיבוציות``. אוסף המימרות שבספר זה הינו אמירה חברתית ואישית; הומור, סרקזם ואירוניה משמשים בערבוביה במשחקי הלשון והמלים, הצומחים מהאינרטקציה שבין הכותב לסביבתו. יש פה ספיגה של סוציולוג ואמן, המושפע מהלכי הרוח ומצורות הביטוי של סביבתו החברתית והתרבותית מחד, והתבוננות של אדם שהינו גם מעורב וגם משקיף מהצד, על החברה שמסביבו, מאידך. עולם האסוציאציות של המחבר, מבתר את המלים והמשפטים מהקשרים מסורתיים: כסוציולוג ומורה הנמצא בשיח עם סביבתו, יש פה אסוציאציות הנזונות ממשמעות המלים, תכניהן והקונטציות החבריות שלהן. כאמן העוסק בצורות, צומחות חלק מהאסוציאציות מצורתה של המלה, מהטיפוגרפיה שלה, במנותק מדרך הגייתה ומשמעותה היומיומית, כשהחזרה אל הצורה הפשוטה משנה לעתים משמעויות ומוסכמות. כיליד הארץ שהעברית היא שפת אמו, אוזנו קשובה גם לצלילי המלים, ויש כפלי לשון ומשמעות המתבררים לקורא, רק אם יהגה את המלים בקול. קראו בהנאה, וקחו את החיים בקלי-[ק]לות...