בעולם הרחב, ואף בישראל, מעוררת האשה הישראלית כבוד הערצה. היא מצטיירת כדמות חזקה ועצמאית, שותפה שווה לחבריה הגברים הן בנשיאתה בנטל והן בתרומתה לארצה, בענייני צבא, חברה ומדינה. אך המציאות, כפי שמגלה העיתונאית והפסיכולוגית לסלי הייזלטון, אחרת. מדבריהן של נשים ישראליות - ובניתוח חברתי ופסיכולוגי של החברה הישראלית, מנקודת-המוצא של מעמד האשה בה - עולה תמונה שונה. צלע האדם עוקב אחר שלושת גורמי ההשפעה העיקריים בחיי האשה הישראלית: מיתוס השחרור, מסורת הדת, ומעל לכל - המתח הבטחוני התמידי. במדינה הנתונה בתנאי מצור, ההיתלות בתפקידים ובערכים חברתיים מסורתיים, למציאת מקלט ומקור ביטחון, ממלאה צרכים עמוקים; ובה שאיפות אישיות וסיפוק אישי מתבטלים מפני הקרבה עצמית וויתור לטובת הכלל. ערכי הציונות וערכי היהדות יש להם השפעה רבה, ולעתים סותרת, על גישותיהם של נשים וגברים ישראליים ליחסי המין ועל הנורמות והדפוסים המקובלים בנושא זה בחברה בישראל. המיתוס של שחרור האשה, הטבוע כה עמוק בתולדותיה הקצרים של ישראל, מוסיף להתקיים. מיתוס זה, כיוון שאומץ בידי הנשים הישראליות עצמן, בייחוד אותן שמוצאן מאירופה, עומד להן למכשול בדרך להשגת שחרור אמיתי ומלא. צלע האדם מבקש לקרוע את המסווה מעל מיתוסים ופולחנים למיניהם כדי שתוכל האשה הישראלית לראות את עצמה מעבר למסך העשן של מיתוסים ואידיאולוגיות. המחברת שוחחה עם מאות נשים וגברים בישראל במחקרה לקראת כתיבת ספר זה. היא למדה רבות על יחסה של האשה הישראלית כלפי עצמה, ועל מקורן של התפיסות החברתיות המקובלות בארץ. תפיסות אלה הן המונעות את תיקון חוקי האזרח בישראל, וגורמות להעמקת בידודן החברתי של שכבת מעוטי האמצעים, שרובם עולי אסיה ואפריקה. צלע אדם עוסק בנושא רחב הרבה מעבר לעולמה של האשה הישראלית. זהו ניתוח מעמיק, ולעתים מכאיב ואכזרי, של החברה הישראלית על כל רבדיה וסתירותיה.
