"על נהרו בבל", המחזה המקראי האשון של יצחק קצנלסון, נכתב בגיטו ורשה בשנת 1941. למרו הנושא המקראי -זהו, כמובן, מחזה אקטואלי: נוכחות הסבל ומותם של רבים הביאו את יצחק קצנלסון לערוך בדרך זו את חשבון עמו בשעת חורבן, לפני ששיער מה גדול יהיה באמת האובדן.
המחזה נכתב בתקופה שבה עדיין לא עמדו היהודים בגיטו על משמעותו המלאה של ריכוז היהודים בגיטאות. בעיני רבים היה זה סוף תהליך ההשמדה בידי הנאצים באמצעות מחלות, רעב, קור והריגות ספוראדיות, בעוד שלמעשה ( כפי שנתברר מאוחר יותר) לא היה כאן אלא ראשית התהליך, ולכן המחזה עוסק בשאלות יסוד של הקיום היהודי בכלל.
מחזה זה הוא מהתגובות הראשונות של קצנלסון למציאות הנוראה של השואה, שאחריה באה שורה של יצירות בעברית ובאידיש.
במאי 1944 נשלחו המשורר ובנו צבי ממחנה דארנסי שבצרפת למחנה ההשמדה אושוויץ.