הספר מתחקה במעין מסע ארכיאולוגי אחר שרידים של מסורות מקראיות הקוראות תיגר על התפיסה הפטריארכלית השלטת, וחושף פנים אחרות בייצוג הנשיות בתנ``ך. אילנה פרדס מגלה בקריאתה המאלפת והעשירה את עוצמתן של דמויות נשים שוליות כמו ציפורה ואשת איוב, ומאירה היבטים לא מוכרים בדמויות ידועות יותר: חוה כנותנת שמות, מחאתה של מרים וחלומותיה הסמויים של השולמית. טענת המחברת היא, שדאגם של עורכי המקרא לאחדות הטקסט נתקלת מדי פעם במשיכה סותרת, לא בהכרח מודעות, לייצוג מסורות חריגות. הדיון מראה כמו כן כיצד שלובים הקולות הנשיים החתרניים בקולות אחרים, שהודחקו אף הם על ידי התרבות המונותיאסטית: הדים של מסורות פאגאניות, תפיסות סקפטיות וגעגועים ארוטיים.
``ספר זה מסמן את הצעד החיוני הבא בביקורת הפמיניסטית של המקרא`` מיקה בל, אוניברסיטת רוצ`סטר.
``ספר מעורר מחשבה זה חוקר את המלים והשתיקות של דמויות כמו חוה, רחל וציפורה ומשתמש בסיפוריהן כדי לבחון מגוון של גישות פמיניסטיות עכשוויות למקרא... מיזוג מקורי של היסטוריה טקסטואלית, תיאוריה פמיניסטית וניתוח ספרותי``. - דיויד דמרוש, אוניברסיטת קולומביה.
``ספרה של אילנה פרדס... הוא דוגמה מרתקת של השגי הגישה הפמיניסטית במחקר... על אף העובדה שהוא תואם את כל ``כללי המשחק`` של המחקר האקדמי והפמיניזם העיוני הוא בהיר, חסר ז`רגון... ונגיש לקהל הרחב... הספר מזמן לקוראים את חווית התגלית של טקסטים מוכרים ושגורים מנקודת ראות חדשה לגמרי, המנערת ומרעננת את המחשבה`` - רחל ביאל, ``דבר``.
אילנה פרדס מרצה בחוג לספרות כללית והשוואתית ובחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברת בירושלים.
