"הרצ`קו אטק!" אמר הרופא בסלובקית. את זה לא היה צורך לתרגם. היא הבינה מייד. צמד המילים שהדהד במסדרונות בית החולים המיושן בפופראד, עיירה נידחת בסלובקיה, קטע את הטיול למזרח אירופה המתוכנן של ורד ויעקב עזרא. "המיטה נגררה על ידי שני אחים שרצו במהירות לפניה. שני אחים נוספים החזיקו את צדי המיטה. אחריהם הרופאים והאחיות ובעקבותים ורד. ורד התעלפה". במהלך שלושה לילות וארבעה ימים, במדינה זרה, ליד מיטתו של אהוב ליבה, שהיטלטל בין חיים למוות, עורכת גיבורת הספר חשבון נפש נוקב עם בני משפחתה, שהופקדו לשמור על ילדה קטנה והתרשלו. דודה שמרנית שהתאכזרה אליה, אם ניצולת שואה שהתאבדה בעקבות נטישת בעלה, ואב, שהגיע לישראל עם אשתו החדשה והתעלם מכמיהתה של בתו היחידה לקשר. פגישה מקרית בן רד,ילידת רומניה, לבין יעקב, יליד עירק, במהלך טיול ב"סחנה", הפכה לאהבה גדולה שהצילה אותה מפני עצמה ומפני דודתה. בספרה "שלושה לילות בפופראד", מציירת שושי חייט את תמונת אהבתם יוצאת הדופן של ורד ויעקב, ושוזרת לתוכה, בהומור אופייני, זיכרונות ילדות ובגרות שניצחה. במשיכת מכחול קלילה היא סוחפת את הקורא לתוך הצבעים העזים והרכים בעולמם של הגיבורים בעבר ובהווה, נעה מצחוק לבכי, משמחה לעצב, מחושך לאור.