באוסף זה של סיפורים קצרים מאפשר לנו רבינדאנאת טאגור הצצה חטופה בסודות שמאחורי הסארי בחייהן של הנשים ההודיות. דרך סיפורים אלה אנו מתוודעים גם לתנאים החברתיים שבהם הנשים, כמעט תמיד, הן הקורבן, ויכולים לראות איך הן מגיבות בדרכים שונות, אבל תמיד מעוררות כבוד. היחס לנשים ולמעמדן בחברה היה אחד הנושאים שהעסיקו מאוד את טאגור. בהיותו אדם רגיש והמשורר הרומנטי הבולט ביותר של בנגל, הוא היטיב להבין נשים בשמחתן ובצערן והיטיב לתאר את תקוותיהן וייאושן, את כיסופיהן וחלומותיהן. האלימות הפסיכולוגית והפיזית כאחת נגד נשים בחברה ההודית. חלחלה לכל השכבות.המעמדות והכתות, בכפר או בעיר. גילוייה היו לעתים בוטים מאד, אך במקרים עקיפים, מרומזים וסמויים. הגרוע מכול היה שהחברה ככלל, אפילו הנשים עצמן, התרגלו להרעלה האיטית הזאת בלי להבין את השפעתה המצטברת. מעט מאוד ביטויי מחאה והרעל הזה נהפך בהדרגה לחלק בלתי נפרד מהחברה.