המחקרים המכונסים בספר 'חקרי קבלה ושלוחותיה', שיצא לאור בשלושה כרכים, משתרעים על פני מאות שנים בימי הביניים ובעת החדשה.

הכרך הראשון מכיל שמונה מאמרים הערוכים בשני חלקים: (א) פרקים בקבלת ספרד במאה השלוש עשרה; (ב) קבלה ומקובלים בארץ ישראל ובאיטליה במאה השש עשרה והשבע עשרה. בחלק הראשון נחקרו והוארו היבטים רעיוניים וספרותיים ביצירות השייכות לשיאי התפתחותה של הקבלה הקדומה.

הכרך השני כולל שני חלקים. החלק הראשון דן בתופעות מרכזיות של התנועה השבתאית, בעיקר באיטליה ובתורכיה, ומכיל תעודות חשובות לחקר תורתה של תנועה זו. החלק השני עוסק בסוגיות נבחרות בחקר הקבלה בין המאות השמונה עשר והתשע עשרה, כשבמרכזו מחקרים על החסידות ועל הזרמים המתנגדים לה. בולט בחלק זה המאמר 'הרעיון המשיחי והמגמות המשיחיות בצמיחת החסידות', שהוא מאמר פולמוס כנגד תפיסתו של גרשם שלום אשר מיעט את דמותו של היסוד המשיחי בחסידות. תשבי מנתח את המקורות והמחקרים הנוגעים לשאלת יחסם של הבעש"ט ותלמידיו לתורת התיקון המשיחי מבית מדרשו של האר"י, ומבליט את התחושה המשיחית שליוותה כמה מיוצריה העיקריים של החסידות החדשה.

הכרך השלישי מוקדש כולו לנושא אחד: ר' משה חיים לוצאטו וחוגו המשיחי שפעל בפדובה במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה, והשפעתה של תורתו של רמח"ל על הדורות הבאים. משנתו המשיחית של רמח"ל מהווה צומת היסטורי-רעיוני רב חשיבות בין קבלת האר"י והשבתאות, המשמשים לה מקורות, לבין החסידות, המתנגדות וההשכלה, שינקו – כפי שמוכיח תשבי – רעיונות מרכזיים מכתבי רמח"ל ותלמידיו. תשבי מפרסם בכרך זה שירים, פיוטים, תפילות וכתבי קבלה של רמח"ל, יומן מיסטי מפליא של ר' משה דוד ואלי, תלמידו של רמח"ל שראה עצמו משיח בן דוד, ודיונים מפורטים על יחסו של החוג לשבתי צבי לשבתאות, והוא מתאר תיאור היסטורי-רעיוני מפורט כיצד נפוצו כתביו ורעיונותיו של חוג איטלקי זה במזרח אירופה והשפיעו על גיבוש משנתה של חסידות הבעש"ט.

שם הספר
ספר ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש
משנת הזוהר ב'
פרקי זוהר א'
פרקי זוהר ב'
חקרי קבלה ושלוחותיה א' - ג סט